ת"א 42197-05-20

תקציר

כבוד השופטת אורנה סנדלר-איתן דנה בתביעה שהגישה התובעת, הלמי איברהים טזיז, נגד הנתבעים מרי אליאס נפעא ואמיל ז'ורז' אסטפן, בבקשה לפנותם מנכס בעיר העתיקה בירושלים. התובע טען כי הנתבעים משכירים חלקים מהנכס ללא הסכמתו וכי בעלה המנוח של הנתבע 1, יוסף נאסר נפאעה, נטש את הנכס. השופט דחה את התביעה, וקבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. באופן ספציפי, בית המשפט קבע כי המנוח לא נטש את הנכס אלא עזב אותו בשל אילוצים בריאותיים. לפיכך, הנתבע 1, כבן זוגו של המנוח, זכאי להיות דייר מוגן נגזר. זאת ועוד, קיבל בית המשפט את טענת הנתבעים בדבר השתק בסוגיית שכירות המשנה, שכן פסק דין קודם משנת 1997 קבע כי שכירות המשנה נעשתה בהסכמת המשכיר. עוד קבעה השופטת כי הנתבע 2 היה שוכר משנה בתום לב ודחתה את טענת התובע כי לא התגורר בנכס. בנוסף, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנתבעים לא הזניחו את הנכס, והנתבע 1 לא הפיק ממנו רווחים בלתי הוגנים. התובע חויב לשלם לכל נתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, בסך כולל של 20,000 ₪.