עת"מ 1032/06

תקציר

העותרים ביקשו מבית המשפט להתערב בהחלטה המנהלית שלא לבחור בהם כזוכים במכרז לתפקיד התובע מטעם היועץ המשפטי לממשלה. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי של העותרים בהגשתה וכי אין הצדקה לבטל את ההחלטה לגופה. בית המשפט הסכים עם המשיבים בשני המקרים. ראשית, בית המשפט מצא כי התנהלות העותרים גילתה שיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי משמעותי בהגשת העתירה, וכי שיהוי זה גרם לשינויים במצב שפגעו בצדדים שלישיים שהסתמכו על ההחלטה המנהלית הראשונית. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי החלטת המשיבים הייתה סבירה והתנהלה בהגינות ובשוויון, בהתחשב בדרישות הייחודיות של התפקיד. תהליך המיון, שכלל ראיונות אישיים, נועד להעריך את התאמתם של המועמדים וליצור מהם רושם סובייקטיבי. בית הדין הדגיש כי אין בכך כדי להחליף את שיקול הדעת של הרשות, במיוחד בבחירת עובדים שבה אמון ופרסונליזציה הם גורמי מפתח. טענות העותרים כי הקריטריונים לא נקבעו מראש וכי הייתה להם הבטחה מנהלית לזכות במכרז נדחו, שכן מהמסמכים עולה כי מדובר במכרז תחרותי המחייב הגשת מועמדות. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת המשיבים מוצדקת ודחה את העתירה הן מטעמים פרוצדורליים והן מטעמים לגופו של עניין. העותרים חויבו לשלם הוצאות בסך 3,000 ₪ לכל אחד משבעת המשיבים.