רע"א 3110/23

תקציר

בהחלטה המשפטית הנתונה בחן בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי והגיע למסקנה כי יש לדחות את בקשת הדחייה. ערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב בצווים פרוצדורליים לצורך חקירה נוספת, אלא אם נפלה טעות משמעותית או פעולה עתירת משאבים שלא לצורך, תוך שהיא מצטטת מספר תקדימים כגון פרשות לדרמן ואילני. הרעיון של דחייה על הסף מחוסר עילה, המהווה חסם לבחינת גופה של תביעה, שמור למצבים מובהקים בהם אין כל סיכוי לתובע לקבל סעד, תוך הפניה לפסקי דין מרובים כמו פסקי הדין הטמפלרים בתיקי שרונה ואיזיקוביץ'. במקרה דנן, הטענה אכן מציגה תשתית עובדתית מספקת, חרף הסתמכותה על קטעים מפסק דין קודם, ובפרט בדבר תפקידו של המבקש כרואה חשבון מבקר, כדי להצדיק בדיקה נוספת. זאת ועוד, הטענות שצורפו למכתב התשובה נמצאו תואמות את הגנתו של המבקש ולא הרחיבו את המחלוקת הקיימת. בית המשפט הדגיש את החשיבות של מיצוי כל האפשרויות לתיקון כתבי טענות לפני נקיטת צעדים דרסטיים כגון פיטורים, בהתאם לפסיקות קודמות בנסיבות דומות, כמו במקרה יופיטר. לפיכך הבקשה נדחתה ללא צו הוצאות, שכן לא התבקשה תשובה, וההחלטה הסתיימה ביום 18.9.2023.