עת"מ 15544-09-12

תקציר

העותר, המקבל גמלת קיום מיוחדת מאגף השיקום במשרד הביטחון, ערער על החלטת קצין התגמולים לנכות מהגמלה האמורה את סכום קצבת הנכות הכללית שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי. העותר, שנכותו נובעת הן משירותו הצבאי והן ממחלתו לאחר מכן, מקבל את שני התשלומים. בעוד נהליו הפנימיים של המשרד קובעים כי יש לנכות מהגמלה המיוחדת כל הכנסה מקצבה אחרת, טען העותר כי מצבו הכלכלי קשה וביקש ניכוי מינימלי. המשיב, אגף השיקום, טען מנגד כי אי הניכוי המלא לאורך השנים היה טעות ויש לתקנו. עוד טענו כי אין להם סמכות לאשר כפל קצבאות וכי עליהם להתייחס לכל הנכים באופן שווה. בית המשפט מצא כי שיקול הדעת של המשיב ביישום ההליכים הפנימיים צר ושמור למקרים חריגים. מאחר שלא הייתה החלטה מובנית או תיעוד לניכוי המינימלי הקודם, קבע בית המשפט כי על ועדה לבחון מחדש את עניינו של העותר ולהחליט האם מצבו חריג דיו כדי להצדיק ניכוי מינימלי. המשיב חויב להודיע לעותר על החלטתו בדבר הניכוי הנוכחי ותשלומי היתר הקודמים בתוך 45 יום. בית המשפט הדגיש כי אין להחיל את פסיקתו באופן אוטומטי על מקרים אחרים וכי יש לשפוט כל מקרה לגופו.