בר"ע 22605-03-24

תקציר

פסק דינו של בית הדין המחוזי ניתן לבא כוח המבקש ביום 12.7.2023, והמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור היה 27.9.2023. המבקש לא הגיש את הערר עד ליום 11.3.2024, שהיה באיחור ניכר, ולכן הבקשה להארכת מועד נדחתה. המבקש לא סתר את שיטת השירות, ועל פי התקנות השירות היה כדין. טענת המבקש כי קיבל רק "טיוטת פסק דין" אינה נתמכת וסותרת ברישומים האלקטרוניים של בית הדין האזורי, מהם עולה כי פסק הדין הסופי אכן ניתן לבא כוח המבקש ביום 12.7.2024. המבקש לא הביא טעמים מיוחדים, שמקורם בנסיבות שאינן תלויות בו, כדי להצדיק את השיהוי. לטענתו העיקרית בנוגע לפנייה לסיוע משפטי לא היה משקל מספיק, מה גם שהוא לא סיפק כל ציר זמן של אירועים או התייחסויות בנוגע להתקשרותו עם הלשכה לסיוע משפטי. זאת ועוד, המבקש לא הוכיח סיכויי הצלחה טובים דיים בערעור כדי להצדיק את הארכת המועד. טענות המבקש התייחסו במידה רבה לליקויים רפואיים שכבר נדונו בוועדות אחרות, וועדת אי הכושר לא נדרשה להתייחס אליהם. ככלל, השיהוי הרב, היעדר סיבה מיוחדת וסיכויי ההצלחה החלשים בערעור הביאו לדחיית הבקשה להארכת מועד.