בר"ע 2420/01

תקציר

התיק סובב סביב ביטול פוליסת ביטוח והמחלוקת שבאה בעקבותיה על תוקפה בעקבות תאונה. הפוליסה המדוברת הייתה פוליסת ביטוח תאונות אישיות, אותה ביקש המשיב לבטל החל מיום 1.7.98. סוכן הביטוח רשם בקשה זו על גבי טופס מיום 14.7.98, אשר נשלח לסוכנות הביטוח "אופק" ובוטל ביום 20.7.98. ביום 29.7.98 היה המשיב מעורב בתאונה ותבע מחברת הביטוח המבקשת פיצוי, אשר נדחתה מחמת ביטול הפוליסה. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם פוליסת הביטוח תקפה ביום התאונה, בהינתן בקשת הביטול. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב והביא את חברת הביטוח המבקשת לערער. הערעור נדחה, שכן בית המשפט הסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר כי הפוליסה אכן תקפה במועד התאונה. פסק הדין מסתמך על לשונה הברורה של פוליסת הביטוח ועל הדינים החלים. על פי סעיף 8 לפוליסה וסעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, הודעת ביטול דורשת תקופה של 15 יום כדי להיכנס לתוקף, דבר שלא קוים במקרה זה. כוונת המחוקק מאחורי סעיפים אלה היא להגן על המבוטח, ולאפשר לו זמן להסדיר ביטוח חלופי או לשנות את דעתו לגבי הביטול. עוד הדגיש בית המשפט כי תנאי הפוליסה, לרבות הליך הביטול, הוסכמו על שני הצדדים ויש לכבדם. כתוצאה מכך, פוליסת הביטוח הייתה תקפה במועד התאונה, ביום 30.7.07 או ב-5.8.08, וחברת הביטוח הייתה חייבת לפצות את המשיב. ההחלטה אישרה את פסק דינו של בית משפט קמא, דחה את ערעורה של חברת הביטוח והורה לה לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של המשיב.