ת"א 28032-01-21

תקציר

המקרה סובב סביב בני זוג שרכשו חלקת אדמה במושב וביקשו להיות חברים באגודה השיתופית של המושב, המנהלת את הקרקע. בקשתם של בני הזוג נדחתה על ידי ועד האגודה, לכאורה ללא כל סיבה מוצדקת ובהתבסס על שיקולים זרים. בני הזוג הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי, בה ביקשו להתקבל כחברים או לחילופין להעביר להם את הזכויות במקרקעין ללא חברות. השופטת סקרה בהרחבה את הדין החל על אגודות שיתופיות, את תהליכי קבלת ההחלטות שלהן ואת הביקורת השיפוטית על החלטות כאלה, שצריכה להיעשות באיפוק ורק במקרים חריגים. הוא מצא כי החלטת האגודה אכן נגועה בשיקולים זרים ונעדרת כל בסיס סביר. השופט שוכנע בכנותם של בני הזוג ברצונם להתגורר במושב ולקבוע בו את מקום מגוריהם. עוד ציין כי טענות האגודה לא התבססו על ראיות מוצקות כלשהן, והעדים הרלוונטיים לא הובאו להעיד. באשר לאי הגשת ערעור של בני הזוג על החלטת הוועד לאסיפה הכללית, כנדרש בתקנון האגודה, ראתה השופטת הימנעות זו נסיבות חריגות, נוכח חוסר התוחלת לכאורה בפנייה זו בשל גישתה המוטה של האגודה ובהיעדר נימוקים לגיטימיים לסירוב. יתר על כן, השופט מצא תימוכין בפסיקה לסטות מהדרך הרגילה במקרים חריגים כגון זה, מה גם שלמינהל מקרקעי ישראל הייתה סמכות להעביר זכויות במקרקעין ללא הסכמת האגודה. בסופו של דבר צידד הצדק בבני הזוג, ותביעתם החלופית התקבלה. מנהל מקרקעי ישראל הונחה להעביר את הזכויות במקרקעין לבני הזוג, גם ללא קבלתם לאגודה השיתופית. כמו כן שקל השופט לפסוק לבני הזוג הוצאות ושכר טרחת עורכי דין, בסך 35 אלף שקל, שישולמו על ידי האגודה. פסק הדין ניתן לטובת בני הזוג, ולאגודה נמסר על זכותה לערער לבית המשפט העליון בתוך 60 יום.