סע"ש 40108-08-16

תקציר

פסק הדין במקרה זה סובב סביב תביעת עובד לזכויות ותשלומים ממספר מעסיקים עוקבים, כולל מעסיק שחוסל. התובע, עובד, עבד אצל מספר נתבעים ברצף, ונקודת המחלוקת העיקרית היא האם ניתן לראות את תקופות ההעסקה אצל נתבעים שונים כרצופות, ואת חבות המעבידים לאחר מכן לשלם לעובד עבור כל תקופת עבודתו. בית הדין מכיר בזכותו של העובד להקטין נזק ובחובה לנסות לעשות כן, אך היא אינה מוחלטת. השופט מורה לתובע להגיש תביעת חוב למפרק הנתבע המפורק, ומורה לו לעשות כן עד למועד שנקבע. השופט מתאר גם את ההשלכות של אי ביצוע פעולה זו ואת הניכויים הפוטנציאליים מהתשלומים שהעובד עשוי לקבל אם לא יגיש בזמן. יש לציין כי השופטת מדגישה כי חובת הקטנת הנזק אינה מוחלטת, ותום ליבו וסבירותו של העובד בניסיונו לממש את זכויותיו במסגרת המוסד לביטוח לאומי הם קריטיים. אם התובע לא יגיש את תביעת החוב בתוך פרק הזמן הנתון, ינוכו הסכומים שניתן היה לפסוק באמצעות אפיק זה מהתשלומים שהוא עשוי לקבל מהנתבעים האחרים. החלטת השופט נועדה לאזן בין זכויות העובד לבין חבות המעבידים תוך הדגשת חשיבות הניסיון לצמצם נזקים.