רע"א 1739/22

תקציר

בבחינת בקשת רשות הערעור נקבע כי יש לדחות את הבקשה ללא צורך בתגובתו של שסטוביץ'. מוקד ההחלטה סובב סביב שיקול הדעת הפרוצדורלי, ובפרט בכל הנוגע להכללת ראיות חדשות בהליך אישור תובענה ייצוגית. לבית משפט קמא יש בדרך כלל שיקול דעת רחב בעניינים פרוצדורליים כאלה, ובתי משפט לערעורים בדרך כלל אינם מתערבים אלא אם כן יש הצדקה לחריגים באופן יוצא מן הכלל. במקרה זה, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה השנייה לכלול ראיות נוספות, בקובעו כי המבקשים ויתרו זה מכבר על תוספות אלה, והראיות אינן רלוונטיות להליך הקיים. התצהיר המשלים שהוגש הצביע על כך שהכללת התוויות האירופיות נועדה להפגין שינוי עיצובי גלובלי, בניגוד לטענות המבקשים בדבר המניע מאחורי שינויים בעיצוב המדבקות. יתר על כן, בית המשפט מצא את הבקשה לתרגום תוויות כלא רלוונטית, שכן הטענות לגבי התרגומים לא היו חלק מהטענות המקוריות נגד שסטוביץ'. בעניינים פרוצדורליים הנוגעים לפרוטוקולים של הדיון דבק בית המשפט בעמדתו בדבר אי-התערבות, תוך שימת דגש על התערבות מוגבלת בערעור. בקשות לתיקונים, בעיקר בנוגע להוספת המילה "משתמע" בפרוטוקולים, הוגדרו כבלתי מהותיות ולא השפיעו באופן משמעותי על ההליכים. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, יחד עם הבקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט המחוזי. לא נדרשו הוצאות לאוצר המדינה בשל היעדר תשובה מתבקשת. פסק הדין ניתן ביום 10.7.2022.