תמ"ש 3028-08-12

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי תביעות צולבות שהוגשו על ידי ידועים בציבור לשעבר לאחר פרידתם, בנושא מזונות וחלוקת רכוש. התובע, שיזם את הרעיון להקים בית ספר פרטי, והנתבע, שהיה המרצה היחיד במקום, ניהלו מערכת יחסים במשך כשלוש שנים והביאו לעולם ילד משותף. הם חיו יחד וניהלו את העסק יחד, אך שמרו על כספים נפרדים. האישה טענה כי הם היו שותפים בעסק וקיימו משק בית משותף, ולכן היא זכאית למזונות ולמחצית מרכושו של הגבר לאחר פרידתם. הגבר, לעומת זאת, טען כי הם אינם ידועים בציבור, שכן מערכת היחסים ביניהם ארעית ולא מחייבת, ולא היה ביניהם שיתוף פעולה כלכלי. יתר על כן, טען כי העסק הוא רכושו הבלעדי, ולכן האישה אינה זכאית לחלק כלשהו בו. בית המשפט בחן האם הצדדים הם ידועים בציבור והאם קיים ביניהם שיתוף פעולה כלכלי. נמצא כי אכן הם היו ידועים בציבור, שכן הייתה להם מערכת יחסים יציבה והם ראו את עצמם קשורים זה לזה. עם זאת, השופטת קבעה כי לא היה שיתוף פעולה כלכלי, שכן לצדדים היו כספים נפרדים, לא היה להם חשבון משותף, והאישה לא תרמה לרכישת רכושו של הגבר. חלוקת העבודה והכספים בין הצדדים הצביעה על פרידה ברורה, וטענות האישה לשיתוף לא היו משכנעות. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת האישה למזונות על בסיס שותפות ואת בקשתה לקבל מחצית מנכסי הגבר. למרות זאת, בית המשפט הורה לגבר לשלם לאישה מזונות משקמים בסך 15,000 ₪, בנוסף למזונות הזמניים ששילם, בהתחשב בפערי ההכנסות בין בני הזוג לשעבר, ובעובדה שהאישה עובדת כיום כעוזרת בית ומטפלת בשלושה ילדים. כמו כן חויב הגבר לשלם מזונות בסך 2,000 ש"ח בחודש עבור ילדם הקטין המשותף, 25% משכר הדירה ו-25% מהוצאות המדור עבור הדירה בה התגורר הילד, ומחצית מהוצאות לימודיו והוצאות רפואיות חריגות של הילד. הצדדים הונחו לשאת בהוצאות פסק הדין בעצמם.