ע"א 8797/99
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה שעניינו הוצאת היתר בנייה ל"הוסטל" לנכי נפש על קרקע המיועדת ל"מרפאה", ביטל בית המשפט העליון החלטה קודמת וקבע כי המבנה המוצע אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בהנחיות התכנון הקיימות בעיר. השופטת נאור הדגישה כי בהתאם לחוק התכנון והבניה, לא ניתן להוציא היתר אלא אם השימוש המיועד תואם את התב"ע החלה. בית המשפט בחן את אופיו של המבנה המיועד למקום, וציין כי המעון המוצע נועד לספק דיור ארוך טווח לשיקום, השונה במהותו מאופייה הארעי והממוקד בטיפול של מרפאה. בית המשפט התייחס לחקיקה קודמת הנוגעת לנכי נפש ולדיירים, והצביע על פער בטיפול במתקנים עם מוגבלות נפשית לעומת אחרים המכוסים בסעיף 63א לחוק התכנון והבניה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש צורך בתיקון תכנית הבנייה כדי לאכלס את ההוסטל, ובכך לאכוף את חשיבותו של הליך התנגדות הציבור בתיקונים מסוג זה. השופטת נאור פעלה בתיאום עם השופטים דורנר וריבלין, שהסכימו ביניהם, והדגישה כי פרשנות "מרחיבה" של מונחים תכנוניים אינה צריכה לחרוג מהגדרות מקובלות במוסכמות משפטיות ולשוניות. משכך, התקבל הערר, ובכך נמנעה בניית ההוסטל על המגרש המיועד ללא שינוי התב"ע, ובכך נשמרו זכויותיהם וציפיותיהם של בעלי הקרקע השכנים ושמרו על תקינות הליכי התכנון העירוניים.
חקיקה מקושרת
ע"א 8797/99 חנן אנדרמן ו-21 אח' נ' ועדת הערר המחוזית לפי חוק התכנון והבניה, עליון (20.12.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.