ת"א 60233-02-18

תקציר

התובע תבע את הנתבע לקיים הסכם פיתוח מקרקעין. התובע הוא הבעלים של הקרקע המדוברת וטוען כי הנתבע הסכים לשאת בכל עלויות הבנייה תמורת 60% מהקרקע המפותחת. חובותיה של הנתבעת כללו הגדלת אחוזי הבנייה וקבלת היתרי בניה. עם זאת, הנתבע הפר לכאורה את ההסכם וניתק את התקשורת עם התובע. כעת מבקש התובע לאכוף את ההסכם. הנתבעת טוענת כי ההסכם בוטל וכי מדובר בהסכם אופציה ולא בהסכם קומבינציה, וכי האופציה פקעה. עוד הם טוענים כי התובעת הפרה את ההסכם באופן יסודי וכי תנאי ההסכם הנוכחיים אינם ניתנים לאכיפה. התובעים, בתגובה, ביקשו לתקן את כתב התביעה כך שיכלול סעד חלופי, וביקשו לבטל את ההסכם ולשמור על זכותם לסעד נוסף. בית המשפט נעתר לבקשה בחלקה, והתיר את תיקון סעד הביטול אך לא הן לאכיפה והן לביטול. על התובע לפרט את בקשתו, והנתבע רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 1.8.2021. ההחלטה התקבלה מתוך אינטרס של בהירות ויעילות, תוך הבטחת זכותו של התובע לשימוע ראוי תוך התחשבות במגבלות הזמן של מערכת המשפט.