ע"ב 5955/02

תקציר

התיק נסוב סביב תביעתה של הנתבעת לגמלת שאירים מהתובעת, קרן פנסיה, בעקבות פטירת אביה, חבר הקרן. הנאשמת, שקיבלה קצבת יתומים עד שמלאו לה 18, הייתה פטורה משירות צבאי חובה מטעמי דת ובמקום זאת ביצעה שירות לאומי. עם זאת, קרן הפנסיה של התובעת סירבה לחדש את קצבת השאירים בטענה כי שירותה הלאומי של הנתבעת אינו מזכה אותה כ"ילדה יתומה" על פי תקנות הקרן, שהגבילו מעמד זה למשרתים בשירות צבאי חובה. השאלה העומדת על הפרק היא האם שירותה הלאומי של הנאשמת שקול לשירות חובה בצה"ל ומזכה אותה בהטבות. בית המשפט בחן את הכוונה העומדת מאחורי תקנון קרן הפנסיה ופירש אותם לטובת הנתבעת. הודגש כי המדינה מכירה בשירות הלאומי כחלופה לגיטימית לשירות הצבאי וכי ההבחנה בין שני השירותים היא מפלה. כמו כן, בית המשפט התייחס לפרשנות המכלילה של חוקי הסיוע הסוציאלי ולתכלית קצבת השארים, שהיא מניעת מצוקה כלכלית. בכך אישר בית המשפט את החלטת ועדת הערר של הקרן, שפסקה לטובת הנתבע, ודחה את תביעת התובע. בהתאם לכך, זכאית הנאשמת לקצבת שאירים במהלך שירותה הלאומי. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.