ת"א 33863-02-19

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת אופנוע בשנת 2011, תבע את חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת הודתה בהתחייבותה לפצות את התובע אך חלקה על הסכום. בית המשפט קבע כי לתובע נכות רפואית בשיעור של 51%, לרבות נכויות אורתופדיות, פסיכיאטריות וראומטולוגיות. עוד נמצא כי יכולתו של התובע לעבוד ולהשתכר נפגעה באופן משמעותי, תוך הערכת נכותו התפקודית והשפעתה על כושר השתכרותו בשיעור של 50%. השופטת פסקה לתובע 285,000 ש"ח בגין אובדן השתכרות בעבר, חישבה הפסדי השתכרות עתידיים בסך 1,290,800 ש"ח, ופסקה סכומים נוספים בגין הפסדי פנסיה, סיוע מאחרים, הוצאות ונזקים לא ממוניים. ראשי נזק אלה הסתכמו ב-2,302,700 ש"ח, בניכוי קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט. התובע יליד 1989 ועבד בעבודות כפיים לפני התאונה; כושר השתכרותו הוערך לפי השכר הממוצע במשק. צילומי אבטחה של התובע לא סתרו את טענותיו להתיישנות תפקודית, לדעת בית המשפט.