רת"ק 61378-10-25

תקציר

בבקשת רשות ערעור זו, בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, נדרש לשני היבטים עיקריים: ראשית, האם התובע (המשיב) הוכיח את שלוש ההפרות הנטענות של חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק הפיקדון"); ושנית, מהו סכום הפיצוי הראוי בגין כל הפרה. **ניתוח משפטי:** **1. המחלוקת העובדתית בעניין הפרת חוק הפיקדון:** * **קביעת בית המשפט קמא:** בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי התובע הוכיח את שלוש ההפרות הנטענות, בהתבסס על שתי הקלטות (אחת לא ברורה ואחת ברורה יותר) ועדותו של התובע. בית המשפט קמא גם נתן משקל לכך שמנהלת הסניף, שאמורה הייתה לסרב לקבל את הבקבוקים, לא התייצבה לעדות, ולכן הימנעות זו פועלת לחובת הנתבעת (המבקשת). * **התערבות בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי, על אף הכלל לפיו אין דרכו להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, מצא כי יש מקום להתערבות. נקבע כי **לכל היותר הוכחו שניים מהמקרים**: * **הפרה מיום 19.7.2024:** הוכחה באמצעות ההקלטה הברורה, בה נאמר לתובע כי אין אפשרות להחזרת בקבוקים בימי שישי. * **הפרה מיום 18.7.2024:** הוכחה "בדוחק" באמצעות הקלטה לא ברורה. * **הפרה נוספת ביום 18.7.2024:** נקבע כי הפרה זו **לא הוכחה**. * **נטל ההוכחה והרציונל להתערבות:** בית המשפט הדגיש כי **נטל ההוכחה מוטל על התובע** (המוציא מחברו). הנתבעת הציגה מסמכים המעידים על קבלת בקבוקים ריקים בסניף בימים הרלוונטיים, מה שהיה מחייב את התובע להוכיח את טענותיו בראיות "של ממש". בנוסף, בית המשפט הטיל ספק ביעילות החזקה לחומרא נגד המבקשת בשל אי-הבאת מנהלת הסניף לעדות, לאור חלוף הזמן הרב (כ-4 חודשים ממועד האירועים ועד הגשת התביעה, ועוד כ-10 חודשים עד לישיבת ההוכחות) שעלול היה להביא לכך שהעדות לא תהיה זכירה. * **עיקרון משפטי:** בית המשפט חיזק את העיקרון לפיו, גם בבית המשפט לתביעות קטנות, שם סדרי הדין ודיני הראיות גמישים יותר, **הגמישות אינה פוגעת בדין המהותי, ואין לקבל תביעה אם התובע לא עמד בנטל הוכחת תביעתו**. (רע"א 10124/17 אשקר נ' סלימאן). * **מסקנה לעניין ההפרות:** לפיכך, התובע זכאי לפיצוי בגין **שתי הפרות בלבד**. **2. המחלוקת בעניין סכום הפיצוי בשל כל אחת מההפרות:** * **הוראות החוק:** סעיף 22 לחוק הפיקדון קובע פיצוי לדוגמה מרבי של 1,800 ₪ לכל סירוב, כאשר סעיף 22(ב) מפרט את השיקולים לקביעת הפיצוי: אכיפת החוק והרתעה, עידוד הצרכן למימוש זכויותיו, וחומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה. * **קביעת בית המשפט קמא:** בית המשפט לתביעות קטנות פסק 1,400 ₪ בגין כל אחת משלוש ההפרות (סך הכל 4,200 ₪), תוך התייחסות לעובדה שההפרות התרחשו ברצף, ולשיקולים של אכיפה, הרתעה ועידוד הצרכן, וציין שההיקף הכספי של ההפרה לא הוכח. * **התערבות בית המשפט המחוזי וניתוח הפסיקה:** בית המשפט המחוזי בחן שורה של פסקי דין שניתנו בבתי משפט לתביעות קטנות בנוגע להפרות חוק הפיקדון. ניתוח זה הוביל למסקנה כי **סכום הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט קמא (1,400 ₪ לכל הפרה) חורג באופן קיצוני מסכום הפיצוי המקובל**. * ברוב פסקי הדין שנבחנו, סכום הפיצוי לכל מקרה נע בין **150 ₪ ל-250 ₪**. * במקרה אחד (עניין רייך), נפסק פיצוי של 300 ₪ לכל מקרה, אך שם היו שבעה מקרי הפרה. * נקודות מרכזיות שנלקחו בחשבון: * המבקשת הוכיחה ככלל שהיא מקיימת את החוק, ולכן הצורך בהרתעתה פחות משמעותי. * בפועל, דובר רק בשתי הפרות, לא במקרים חמורים. * בית המשפט הזכיר את העיקרון כי גם פיצוי ללא הוכחת נזק צריך לעמוד בקשר כלשהו לאומדן הנזק המשוער ולא להוות התעשרות שלא כדין. (ע"א 1007/10 כהן נ' מדינה; ע"א 7426/14 פלונית נ' דניאל). * **קביעת סכום הפיצוי החדש:** לאור האמור, ובהתחשב בכך שהוכחו רק שתי הפרות, בית המשפט העמיד את סכום הפיצוי על **180 ₪ לכל הפרה**, ובסך הכל **360 ₪**. **חידושים משפטיים / דגשים:** 1. **התערבות בית המשפט המחוזי בממצאי עובדה ומהימנות של בית המשפט לתביעות קטנות:** פסק הדין מדגים כיצד, במקרים חריגים בהם נפלו פגמים מהותיים בקביעת העובדות, לרבות בהערכת הראיות והחלת נטל ההוכחה, בית המשפט המחוזי כן יתערב, גם כאשר מדובר בהכרעה עובדתית. ההתערבות כאן התבססה על בחינה מחודשת של הראיות ויישום קפדני יותר של נטל ההוכחה. 2. **פרשנות ותחולת סעיף 22 לחוק הפיקדון - פיצוי לדוגמה:** בית המשפט מבצע ניתוח מעמיק של סעיף 22 לחוק הפיקדון, תוך שהוא מתבסס על סקירת פסיקה ענפה של בתי משפט לתביעות קטנות. בכך, הוא קובע **רף מחייב או מנחה לסכומי פיצוי מקובלים** במקרים של הפרת חוק הפיקדון. הדגש הוא על כך שגם כאשר מדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק, הסכום צריך להיות פרופורציונלי וסביר, ולא להוות התעשרות של התובע. 3. **החלת נטל ההוכחה במקרים של גמישות דיונית:** פסק הדין מדגיש כי הגמישות הדיונית המאפיינת את בית המשפט לתביעות קטנות אינה גורעת מעקרון היסוד של נטל ההוכחה המוטל על התובע. גם במקרים אלו, עמידה בנטל ההוכחה היא תנאי לקבלת התביעה. 4. **משקל ראיות והימנעות מהבאת עדים:** פסק הדין מעלה ספק לגבי יישום אוטומטי של הכלל לפיו אי-הבאת עד פועלת לחובת הצד הנמנע, כאשר חלף זמן רב מאז האירועים. במקרה זה, חלוף הזמן הפחית את המשקל שניתן להימנעות המבקשת מלהביא את מנהלת הסניף לעדות. **תוצאה סופית:** בית המשפט קיבל את הערעור ברובו המכריע. פסק דינו של בית המשפט קמא בוטל, וסכום הפיצוי הכולל שהמבקשת חויבה בו הועמד על 360 ₪ (180 ₪ בגין כל אחת משתי ההפרות שהוכחו). לא ניתן צו להוצאות, וזאת "לפנים משורת הדין".