רת"ק 38487-04-17

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט קמא. המבקש טען כי הסכמתו לדחיית תביעתו לא הייתה מרצון ולכן יש לבטל את פסק הדין. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסכמת המבקש אכן הייתה רצונית וחד משמעית, ובאה לידי ביטוי בצורה ברורה ומפורטת. המבקש הגיש בעבר לבית משפט קמא בקשה לתיקון הפרוטוקול, אך לא טען אז כי דבריו נרשמו באופן שגוי או כי הסכמתו נכפתה. עוד קבע בית המשפט כי הסכמתו של המבקש לא נבעה מלחץ פסול מצד בית המשפט. אמנם יש לנקוט משנה זהירות בהעברת מסרים והצעות לצדדים, ואסור לבית המשפט להפעיל לחץ להגיע להסדר, אך לא כך היה. טענת המבקש כי הסכים מחשש שייחויב בהוצאות משפט אם יתעקש על תביעתו היא סובייקטיבית וחסרת תימוכין. בית המשפט ציין כי המבקש לא פעל בהתאם להליך המתאים לערער על פסק דין המבוסס על הסכמה, אך גם אם כן, בקשתו עדיין תידחה. זאת ועוד, טענת המבקש כי בית המשפט לא אפשר לו להעיד מטעמו אינה מדויקת. נמסר למבקש על זכותו לזמן עדים, אך לא מימש זכות זו כראוי. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא ועל כן דחה את בקשת רשות הערעור. החלטה זו התקבלה מבלי להיזקק למשיב, ולא חויבו במבקש הוצאות משפט.