ע"ב 1209/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעות של שני עובדים נגד המועצה המקומית מג'ר לתשלום שכר שהולנת במשך שבעה חודשים, כולל ריבית ופיצויים. במהלך המשפט התברר כי שולמה קרן השכר, והותיר רק את סוגיית הפיצוי בגין עיכוב בשכר. בית המשפט הציע לצדדים להסכים לשיעור פיצוי מופחת של 25% בהתאם לפסיקה קודמת של בית הדין הארצי לעבודה (עיריית לוד נ' אוולין דהן), אך המועצה המקומית מג'ר לא יכלה להסכים ללא אישור רואה החשבון שמונה מטעם משרד הפנים, מה שהוביל להצטרפות המשרד כנתבע שותף. המשרד טען לשיעור פיצוי נמוך יותר מפסק הדין של עיריית לוד, מה שהוביל את בית המשפט לבחון את נסיבות המקרה הנוכחי. בית המשפט מצא כי התנהלות המועצה המקומית מג'ר חמורה מזו של עיריית לוד וקבע כי התובעים זכאים לפיצוי מופחת בגין הלנת שכר בשיעור של 30% בשנה מהשכר המגיע להם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. שיעור זה חל רק על חלק השכר שאינו עולה על השכר הממוצע במשק באותה עת. יתרת הסכום תצבור הפרשי הצמדה וריבית. הפיצוי ישולם תוך 30 יום. עוד קבע בית המשפט כי על הנתבעת, משרד הפנים, לשאת בהוצאות ההתדיינות המשפטית, לרבות שכר טרחת עו"ד והוצאות, ואילו המועצה המקומית מג'ר פטורה מתשלום הוצאות אלה נוכח נכונותה להתפשר מלכתחילה. על פסק הדין ניתן לערעור בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. פסק דין זה ניתן ביום 12.1.2009 בנוכחות הצדדים.