רע"פ 3395/00

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת המבקש לחופשה לצורך ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. המבקש, שלא היה מיוצג בבית משפט השלום בבאר שבע, הורשע בהפרת צו והעלבה במקום ציבורי. בית משפט השלום גזר עליו שבעה חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדן בערעורו הראשון של המבקש, זיכה אותו מהאישום המעליב אך אישר את הפרת הצו החוקי והפחית את העונש לשלושה חודשים. המבקש, שעדיין מיוצג על ידי עורך דין, מבקש כעת רשות ערעור על פסק דין זה לבית המשפט העליון. בתי המשפט שקלו טענות שונות שהעלה המבקש, ובהן אי מינויו סניגור, אופיים הבלתי מוגבל של תנאי הערבות שלו ותחולת סעיף דיני העונשין הרלוונטי בעניינו. עם זאת, בסופו של דבר מצאו בתי המשפט טענות אלה בלתי משכנעות. המשנה לנשיא דחה את הבקשה בקובעו כי הדברים שהעלה המבקש אינם מצדיקים את הסעד יוצא הדופן של מתן אפשרות לערעור נוסף, והדגיש כי התנגדותו של המבקש להרשעתו בהעלבה בפומבי כבר זוכו. החלטה זו התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של טענות המבקש והוראות הדין הרלוונטיות.