ת"פ 22168-07-14

תקציר

השופט, דניאל בן טולילה, מצא את הנאשם אשם באישומים שהוגשו נגדו לאחר ששמע הן את עדי התביעה והן את עדי ההגנה, וכן עיין במוצגים ובטיעוניהם. הוויכוח נסב סביב מיקומו של קו הגבול בין הנאשם לבין רכושו של המתלונן, שהוביל לקטטה שהסתיימה בדקירת המתלונן. גרסתה של המתלוננת לאירועים נחשבה אמינה יותר, שכן היא הייתה עקבית ונתמכה בראיות. בינתיים, עדותו של הנאשם הוגדרה כבלתי אמינה, מלאת סתירות ומתחמקת. השופט קיבל את טענת המתלונן כי התקיפה התרחשה מחוץ לקו רכושו של הנאשם, וכי הנאשם דקר את המתלונן מספר רב של פעמים בסכין, גרם לו לחבלות בכתפו השמאלית, בטנו ורגלו, וכן לשבר באגודל. אופי והיקף פגיעותיו של המתלונן תאמו אף הם את גרסתו לאירועים. מנגד, טענת הנאשם כי המתלונן נפגע לאחר שנפל על סלעים וברזלים בחצר ביתו נמצאה בלתי סבירה וסותרת את חומר הראיות. בנוסף, חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם במהלך החקירה, נכונותו המופגנת לשקר והבעות החרטה והרצון למחילה פעלו לרעתו. השופט הגיע למסקנה כי גם אם המתלוננת תקפה תחילה את הנאשם, תגובתו של הנאשם הייתה בלתי מידתית ואינה עומדת בקריטריונים להגנה עצמית. משכך, הרשיע השופט את הנאשם בכל סעיפי האישום, כאשר הטיעונים לעונש ותסקיר המבחן נקבעו למועד מאוחר יותר.