עמ"נ 283/07

תקציר

המערערת, מפעל גלידות ברחובות, ערערה על פסק דינה של עיריית רחובות (המשיבה) לחייב אותם בהיטל ביוב בסך 72,888 ₪ בגין תוספת בנייה בשטח המפעל. המערערים טענו כי אין לחייבם בהיטל זה שכן הם כבר שילמו את כל תשלומי הביוב המגיעים למשיב, דבר שבית המשפט דחה מאחר שהמערערת לא סיפקה ראיות מספיקות לתשלומים אלה מלפני 50 שנה. זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם טענת המשיב כי גם אם לא נוצלו זיכויי המערערת, חלה התיישנות. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת כי יש לחשב את ההיטל על פי שטח המבנים ולא על פי היקפם, שכן היה זה נתון לשיקול דעתו של המשיב לגבות מבנים שאינם למגורים למ"ק, דבר המקובל בקרב הרשויות המקומיות בישראל. השופטת הסכימה עם הסברו של המשיב כי שיטה זו סבירה בהתחשב בכך שבניינים שאינם למגורים יכולים להגדיל את שטחם על ידי הוספת קומות וחלוקת שטח. לפיכך נדחה הערעור, והמערער חויב בתשלום הוצאות ושכ"ט עורך דין בסך 30,000 ₪.