ת"פ 110/09
הכרעת-דין מחוזי נצרת
תקציר
השופט זיכה את הנאשם, בלש, מאשמת חבלה בנסיבות מחמירות לאחר שירה במתלונן, שנהיגתו הפזיזה סיכנה את חיי השוטרים שרדפו אחריו ואחרי משתמשי דרך אחרים. השופט מצא את עדותו של הנאשם, כמו גם את עדותם של חבריו הקצינים, כאמינה, בעוד שגרסתה של המתלוננת הייתה מלאה סתירות ולא אמינה. לדברי השופט, הנאשם וחבריו ניסו לעצור את הרכב מספר פעמים ללא הצלחה, והירי היה מוצא אחרון לנטרול הסכנה המיידית לחייהם ולחיי אחרים. השופט קבע כי פעולתו של הנאשם נופלת בגדר החריגים לאחריות פלילית בגין הצדקה, צורך והגנה עצמית. הנאשם היה חייב לפעול כנציג הרשות ולא הייתה לו חובה לסגת. כמו כן, המרדף נמצא כדין ובהתאם לנוהלי המשטרה. יתר על כן, פעולתו של הנתבע הייתה סבירה בנסיבות העניין והכרחית כדי להגן על עצמו ועל אחרים, ולכן טענת ההגנה העצמית תקפה. השופטת הדגישה כי יש לראות את האירוע כולו כמכלול ולא כשלבים נפרדים, ותגובתו המהירה של הנאשם הייתה ראויה בהתחשב בלחץ ובסכנה שנשקפה לו. התביעה לא הצליחה להוכיח את האישום מעבר לספק סביר; תחת זאת, הראיות תמכו בגרסתו של הנאשם לאירועים. לפיכך, הוא זוכה מהעבירה.
חקיקה מקושרת
ת"פ 110/09 מדינת ישראל נ' ציון קרקליס, מחוזי (26.6.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.