ת"צ 43422-04-19

תקציר

המבקשים, כרמי ואחי, הגישו תביעה ייצוגית נגד יובל אלון חברה לבניין בע"מ, בדרישה לפיצוי כספי בגין ניכוי לכאורה של חניות אורחים על ידי החברה. בבקשה המקורית לאישור נטען כי החברה ניכתה 18 מקומות חניה מבניין תאנה 5 וייחסה אותם לבניין תאנה 3. בהמשך הגישו המבקשים בקשה לתיקון, בניסיון להרחיב את התביעה כך שתכלול בסך הכל 37 מקומות חניה חסרים לכל הדיירים בשני הבניינים. השופטת פתחה בהתייחסות לבקשת המבקשים למחוק עילות מסוימות בשל פסיקה קודמת של בית המשפט, שהשופט נעתר לה, שכן סיכויי ההצלחה של עילות אלה היו נמוכים. השופט הדגיש כי פסק הדין הקודם לא היווה פעולה של בית המשפט ביחס לעילות הבקשה הנוכחית ואינו מחייב את כל חברי הקבוצה. תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות מנחה את תיקון כתבי הטענות בתובענות ייצוגיות, ומדגישה את הצורך בבחינה מדוקדקת של בקשות מסוג זה. השופטת ציינה כי תקנה זו לא שינתה את אמות המידה הקודמות לתיקון בקשות לתובענות ייצוגיות, המתחשבות במהות התיקון, בעיתוי, בפגיעה הפוטנציאלית בצד שכנגד ובתום לבו של המבקש. השופט מצא כי התיקון המוצע מהווה שינוי משמעותי מהבקשה המקורית, הכולל עובדות שונות ותביעה כספית גדולה יותר. המבקשים לא סיפקו הסבר משכנע לאיחור בהגשת בקשת התיקון, ואף לא הפגינו תום לב. המסמכים הנדרשים לצורך התיקון היו זמינים למבקשים מלכתחילה, אך הם בחרו שלא לבצע בדיקה פשוטה טרם הגשת הבקשה המקורית. לפיכך, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לתיקון, שכן מדובר בניסיון לתקן בקשת אישור שהוגשה ללא שקידה ראויה. המבקשים חויבו לשלם הוצאות משפט לחברה, והמשפט נקבע ליום 8.5.2023.