ע"א 3750/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בתביעת רשלנות רפואית שהובאה לבית המשפט 17 שנים לאחר לידת המערער. בתביעה נטען כי רשלנות הצוות הרפואי גרמה לדיסטוציה בכתף של היילוד וכתוצאה מכך לשיתוק של ארב. בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענה כי הצוות הרפואי פעל ברשלנות. פסק הדין מאשר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא הייתה הצדקה להעביר את נטל הראיה למשיב. השיהוי הממושך בהגשת התביעה, יחד עם העברת השליטה בבית החולים לרשות הפלסטינית, הקשו על איסוף המסמכים הרפואיים הרלוונטיים והצדיקו את חוסר יכולתם של המערערים להוכיח את טענתם. פסק הדין מסכים גם עם מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי הצוות הרפואי לא התרשל בשום שלב במהלך לידתה של המערערת. הרישומים והראיות לא תמכו בטענה כי היילוד נמשך בכוח במהלך הלידה, והנזק הקשה שנגרם למערערת לא העיד כשלעצמו על רשלנות. בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחה מטעם המשיב, שקבעה כי את חוסר הפירוט ברשומות הרפואיות ניתן לייחס לסטנדרט של נוהלי ההקלטה בשנת 1991, עת נולד המערער, ולא בהכרח הצביע על פעולות חילוץ רשלניות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המערערים לא הצליחו לערער על מהימנותו של העד המומחה מטעם המשיב. בסופו של דבר, פסק הדין קובע כי התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי הייתה סבירה והתבססה על נתונים מקיפים. הערעור נדחה, וההחלטה שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים מתקבלת אף היא. פסק דינו של השופט נ' הנדל התקבל פה אחד, ועל המשנה לנשיא ח' מלצר והשופט א' שוהם מסכימים.