הפ"ב 10256-10-14

תקציר

פסק הדין דן בדחיית בקשה לביטול פסק בורר. המבקשים, בני זוג נשואים, טענו כי יש לבטל את פסק הבוררות משום שהאישה לא השתתפה בהליך הבוררות ולכן פסק הבוררות פגע בזכויותיה, וכן משום שהבוררים הוציאו צו הריסה בנוגע למרפסת דירתם, דבר שלא הייתה להם סמכות לעשות. בית המשפט דחה טענות אלה. נמצא כי אין חובה על שני הצדדים לחתום על הסכם הבוררות, והאישה נחשבה ל"צד קרוב" לסכסוך, כלומר פסק הבוררות חל עליה גם ללא השתתפותה. בנוסף, נמצא כי לבוררים יש סמכות להוציא את צו ההריסה, שכן לבתי המשפט יש סמכות זו וחוק הבוררות מעניק לבוררים סמכויות זהות לאלה של בתי המשפט. פסק הדין התייחס גם למידתיות החלטת הבוררים, והדגיש כי הצדדים הסכימו לבוררות על פי דין תורה, שראה חשיבות של חובות דתיות. כמו כן נדונו שיקול הדעת של הבוררים בראיות והחלטתם שלא לתת משקל לטופס הסכמה, כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי אין לבטל את מסקנתם המהותית של הבוררים. לבסוף, קיבל בית המשפט את עדות הבורר בשאלת הדיונים וההגשות, והורה למבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הבוררות אושר, בכפוף לנקיטת צעדים משפטיים לקבלת היתר להריסה כנדרש בחוק.