בג"צ 131-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי – בג"ץ 131-12-25 (בקשה לפטור מתשלום אגרה)** **1. מהות ההליך והרקע העובדתי:** ההליך דנן עוסק בבקשה של יצחק אלישקוב (להלן: "העותר") לפטור מתשלום אגרה בהליך של עתירה מנהלית (בג"ץ). העתירה מופנית כנגד משרד האוצר (רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון) בטענה ל"מחדלי פיקוח, הימנעות מהפעלת סמכויות רגולטוריות" כלפי המשיבה 3, א.ר.א.ב. בונוס בע"מ (להלן: "המשיבה 3"). בבסיס העתירה טענות העותר בדבר תוקף הסכם הלוואה שנחתם בינו לבין המשיבה 3, והסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין, אותם מבקש העותר לבטל. חשוב לציין כי סוגיה זו אינה חדשה בפני בית המשפט. ההחלטה מציינת כי התנהלו הליכים משפטיים קודמים רבים בנושא, כולל ערעור אזרחי ושלוש עתירות קודמות לבג"ץ, שנדחו או נדחו בבקשות לעיון חוזר. **2. עמדת העותר והמשיבה 3 ביחס לבקשת הפטור:** * **העותר:** טוען לקשיים כלכליים, המבוססים על הכנסה מצומצמת שלו ושל בת זוגו, תפיסת נכסיו על ידי כונס נכסים, וחובות לנושים שונים. לטענתו, תשלום אגרה אינו יכול לשמש כתנאי יחיד לדון בעניינו. * **המשיבה 3:** מתנגדת לבקשה, וטוענת כי מדובר ב"תובע סדרתי" המגיש בקשות דומות שנדחו בעבר. היא טוענת שהעותר לא ציין עובדה זו, מבזבז את זמנו של בית המשפט והמשיבים, לא הוכיח את התנאים למתן פטור (סיכויי הליך נמוכים, חוסר הצגת תשתית עובדתית מלאה, אי התייחסות להצהרות קודמות על רכוש, אי צירוף אסמכתאות על היעדר חסכונות, ואי פירוט על יכולת הסתייעות בבני משפחה). **3. עקרונות משפטיים רלוונטיים – תשלום אגרה ופטור ממנה:** ההחלטה מציגה באופן ברור את העקרונות המשפטיים העומדים בבסיס חיוב באגרה וסמכות בית המשפט להעניק פטור ממנה: * **תכלית האגרה:** * **השתתפות בעלות ההליך:** האגרה משקפת חלק מהעלות של השירות המשפטי שמערכת בתי המשפט מספקת. * **חסם להליכי סרק:** האגרה משמשת כ"חסם" למניעת הגשת הליכים חסרי בסיס או טקטיים ("הליכי סרק"), ובכך להגן על משאבי בית המשפט ועל הצד שכנגד. (מוזכרת הפסיקה: רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן). * **הבטחת גישה לבית המשפט:** לצד תכלית זו, החוק (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז–2007) מבטיח כי שערי בית המשפט לא יינעלו בפני אדם חסר יכולת כלכלית. * **תנאים למתן פטור:** כדי לזכות בפטור מלא מאגרה, על המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים: 1. **חוסר יכולת כלכלית:** הוכחה באמצעות תשתית עובדתית מלאה ועדכנית. 2. **סיכויים מספקים להצלחת ההליך:** בית המשפט צריך להשתכנע כי יש סיכויים סבירים שההליך יצליח. (מוזכרת הפסיקה: בג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל). **4. יישום העקרונות על המקרה והחלטת הרשמת:** הרשמת מורן יהב מיישמת את העקרונות הנ"ל על נתוני המקרה, ומגיעה למסקנות הבאות: * **הוכחת קשיים כלכליים:** הרשמת קובעת כי העותר הניח "תשתית מסוימת" לקשיים כלכליים, המבוססת על האסמכתאות שהוגשו (השתכרות, דו"ח הגבלות מרשות אכיפה). עם זאת, היא מוצאת כי "דומה שלא הוצגה לפני בית המשפט התמונה המלאה באשר למצבו הכלכלי", שכן העותר לא התייחס כנדרש לשאלת הנכסים וליכולתם לגייס כספים, ולא אפשרות הסתייעות במעגל הקרוב. * **סיכויי ההליך:** הרשמת מכירה בכך שמדובר בהליך חמישי בנושא זה, דבר המעיד על "סיכויי ההליך אשר אינם נחזים להיות גבוהים". זהו משקלו המשמעותי של הרקע העובדתי החוזרני. * **מכלול השיקולים וההחלטה:** למרות שהתנאים לפטור מלא לא התמלאו במלואם, הרשמת בוחנת את מכלול השיקולים, הכוללים את העובדה שהעתירה מוגשת לראשונה כנגד החלטות המשיבים 1 ו-2 (שלא הגיבו לבקשה), ואת העובדה שהעותר אינו מיוצג. מתוך כך, היא מחליטה **לא ליתן פטור מלא**, אך **להפחית את סכום האגרה** לסך של 1,000 ש"ח, אשר תשולם עד ליום 5.2.2026. * **השלכות אי תשלום:** נקבע כי אם האגרה לא תשולם במועד, ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהחלטה נוספת, דבר המדגיש את התפקיד הפרוצדורלי והמהותי של האגרה. * **הוצאות:** הרשמת נמנעת מלפסוק הוצאות לטובת המשיבה 3, למרות טענותיה, וזאת בהתאם לנוהג בית המשפט שלא לחייב בהוצאות בהליכי בקשת פטור מאגרה. **5. חידושים משפטיים ודגשים:** * **גישה הוליסטית לבקשת פטור:** ההחלטה מדגימה גישה הוליסטית של בית המשפט בבחינת בקשות פטור מאגרה. מעבר לבדיקה הפורמלית של התנאים, בית המשפט שוקל מכלול נסיבות, כולל זהות המשיבים, האם מדובר בהליך חדש מולם, ומצב ייצוגו של העותר. * **"תובע סדרתי" והשפעתו על סיכויי ההליך:** ההתייחסות לעותר כ"תובע סדרתי" היא נקודה משמעותית. בית המשפט מודע לתופעה זו ורואה בה אינדיקציה אפשרית לסיכויי הליך נמוכים, דבר המשמש שיקול מרכזי בהחלטה. * **איזון בין תכליות:** ההחלטה מציגה איזון בין הצורך להבטיח גישה לצדק לבין הצורך למנוע שימוש לרעה במערכת המשפט. הפחתת האגרה במקום פטור מלא היא ביטוי לאיזון זה – הכרה בקשיים הכלכליים אך גם מתן משקל לרקע החוזרני של ההליכים. * **חובת הגילוי:** ההתייחסות לטענת המשיבה 3 שהעותר "נמנע מלציין עובדה זו" (שבקשות דומות נדחו בעבר) מעלה את נושא חובת הגילוי של המבקש בהליכים בפני בית המשפט, ובפרט בהליכים הנוגעים למצב כלכלי. **סיכום:** ההחלטה מעניקה משמעות יתרה לתכלית האגרה ככלי למניעת הליכי סרק, תוך שמירה על עקרון הגישה לבית המשפט. היא מציגה את התנאים המצטברים לפטור מאגרה, אך גם מדגימה כיצד בית המשפט בוחן בקשות אלו במכלול נסיבות, תוך שקלול הרקע ההיסטורי של ההליך, חומרת התנהלותו של העותר (כ"תובע סדרתי"), והיבטים נוספים כגון ייצוג. העובדה שהעותר אינו מיוצג, והעובדה שההליך מופנה לראשונה כנגד המשיבים 1 ו-2, תרמו להחלטה על הפחתת אגרה ולא על דחיית הבקשה לפטור באופן מוחלט.