עב"ל 18610-05-16

תקציר

בית המשפט הכריע לטובת המערער, קיבל את הערעור והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי למינוי מומחה רפואי. עניינו של המערער שלקה באוטם שריר הלב ולטענתו נגרם לו לחץ נפשי כתוצאה מ"אירוע חריג" בעבודה, כנדרש על פי הדין העברי כדי להכיר בו כפגיעה בעבודה. בעדותו תיאר המערער כי חווה התרגשות בלתי רגילה ביומו האחרון לפני פרישתו לגמלאות לאחר 46 שנים במכון ויצמן. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את התביעה, תוך שהוא מטיל ספק בטענות המערער בשל היעדר ראיות מאששות וחוסר עקביות ברשומות הרפואיות. עם זאת, בית הדין לערעורים זיהה כי אירוע הפרידה – המסמן את סופו של פרק מרכזי בחיים – עלול באופן טבעי לגרום ללחץ נפשי משמעותי. על אף שהייתה אי בהירות עובדתית לגבי הופעת כאבים בחזה והמועד הספציפי של הייעוץ הרפואי, בית הדין לערעורים הדגיש את הפוטנציאל של האירוע כטריגר להתרגשות חריגה ולפיכך כנקודת מפנה למינוי מומחה רפואי לבחינת סיבתיות. יש להמשיך ולחקור את גרסתו של המערער, אף שהיא יחידה ולא נתמכה קודם לכן, במיוחד נוכח היעדר סתירות עובדתיות מבוססות מצד הערכאה הנמוכה יותר. בית הדין לערעורים הכיר בפרישה כדרמטית מטבעה ודי בה כדי להוות אירוע חריג המצדיק חקירה של קשר בין פגיעה בעבודה. לפיכך, ימונה מומחה שיעריך את הקשר הסיבתי בין הלחץ ביום העבודה האחרון של המערער לבין התקף הלב שלאחריו. המוסד נדרש לכסות את הוצאות הערעור של המערערת, תוך הדגשת חשיבות ההכרה בהשפעות בריאותיות אפשריות הנובעות ממקום העבודה גם בפרישה מתוכננת מראש.