ת"א 2643/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי תביעות כספיות סותרות בנוגע לדמי השימוש הנגבים ממבנה הממוקם על חלקת קרקע בבעלות חברת סאבור בכפר סבא, המשמשת את התאחדות הספורט (ההתאחדות). האגודה טוענת לסמכות בלתי חוזרת על הקרקע ולכן גם לזכות לגבות דמי שכירות, ואילו חברת סאבור ושלוחותיה טוענות כי רשות האגודה להשתמש בקרקע היא אישית ואינה ניתנת להעברה. פסק הדין משרטט את ההיסטוריה של התיק, לרבות פסקי דין קודמים שקבעו את בעלותה של חברת סאבור במקרקעין ואת סמכותה הבלתי חוזרת של האגודה להשתמש בהם. התביעות הנוכחיות נוגעות לזכאויות כספיות בנוגע לשימוש בקרקע. בית המשפט פוסק לטובת חברת סאבור, וקובע כי לעמותה אין זכות לגבות דמי שכירות מצדדים שלישיים הפועלים במקרקעין. החברה והחברות הקשורות אליה זכאיות לדמי השכירות ששילם צד שלישי, ספרטה, לאגודה, בסך של 1,436,000 ₪, אשר ינוכו מהפיצויים שחברת סאבור חייבת לאגודה בגין השימוש שלהם בקרקע. תביעת האגודה נגד חברת הכפר נחשוני בגין דמי השכירות ששולמו על ידי המכון לרפואת ספורט נדחית, שכן פסיקה קודמת קבעה כי יש לשלם את דמי השכירות של המכון לחברת הכפר. בנוסף, בית המשפט מורה לאגודה לשלם לחברת סאבור את הוצאות החברה ואת שכר טרחת עורך הדין, אך סכומים אלה מתקזזים וכתוצאה מכך כל צד נושא בהוצאותיו.