סק"כ 12922-11-16

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שתי שאלות מרכזיות הנוגעות לסכסוך עבודה בין ארגון המורים לבין המדינה. ראשית, על בית הדין מוטלת המשימה לקבוע האם בסמכותו לדון בנושא, ובפרט באשר לסמכותו של ארגון המורים להכריז על שביתת מורי חטיבות הביניים. שנית, אם בית הדין מוצא לנכון לפסוק בעניין זה, עליו להחליט האם לארגון המורים יש זכות להכריז על שביתה כזו, לאור פסיקה קודמת של בית הדין. בהסתדרות המורים טוענים כי סירובה של המדינה לנהל עמם משא ומתן על תשלומי השכר, בין היתר, מייתר את השאלה. עם זאת, המדינה טוענת כי ארגון המורים אינו הנציג המוסמך של מורי חטיבות הביניים ולכן אינו יכול להכריז על שביתה מטעמם. בית המשפט מצדד במדינה, ומסכים כי יש לו סמכות לפסוק בנושא וכי עד שארגון המורים לא יוכר כארגון היציג של מורי חטיבות הביניים, הוא אינו יכול להכריז על שביתה. החלטה זו מתבססת על פסקי דין קודמים שקבעו חזקה בדבר ייצוגו של ארגון המורים, עליה ניתן לערער רק באמצעות תביעה ספציפית. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי פסק דינו אינו עוסק בשאלה הרחבה יותר של יחידות מיקוח במערכת החינוך או בהסכם שיתוף הפעולה בין הסתדרות המורים לארגון המורים. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם, כמקובל במקרים של סכסוכים קיבוציים.