דנג"צ 2916/16

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בביטול צווי החרמה ואטימה שהוציא מפקד פיקוד העורף לארבעה תושבי צור באהר בירושלים. הצווים נבעו ממעורבות התושבים באירוע יידוי אבנים, שהביא למותו של אלכסנדר לבלוביץ. בעוד שבית המשפט ביטל פה אחד את הצווים הנוגעים לשלושה מהבתים, אלה של וליד פיראס מוסטפא אטרש, מוחמד סאלח מוחמד אבו כף ומוחמד טוויל, פסקו רוב השופטים לדחות את העתירה הנוגעת לביתו של עבד דוויאת, המסית העיקרי לאירוע. השופט א' פוגלמן חלק על נקודה זו. פסק הדין התמקד בהפעלת שיקול הדעת של המשיב במקרה זה, ומצא ראיות מנהליות מספיקות למעורבותם של כל הארבעה. דעת הרוב, שאישרה את הצו לביתו של דוויאת, התבססה על פסיקות קודמות, בעיקר בעניין אבו עלאן, ודנה בקשר הישיר בין מעשיו של דוויאת לבין ההרוג. חוות דעתו החולקת של השופט פוגלמן הדגישה את הצורך לבחון את המקרה לגופו וציינה כי מעשיו של דוויאת, אף שהיו חמורים, לא יוחסו בכוונה. המבקשת, אמו של דוויאת, ביקשה לקיים דיון נוסף כדי לערער על הסמכות שמאחורי הצווים, בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט, שכן היא לא עמדה בקריטריונים לדיון כזה כמפורט בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט. השופטים הסכימו כי יש לבחון את המקרה על בסיס הפסיקה הקיימת, והדעות החצויות הנוגעות להפעלת שיקול הדעת. לפיכך, הבקשה לדיון נוסף, לצד עיכוב ביצוע, נדחתה.