תמ"ש 21752-12-23

תקציר

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע כי בקשות שני המבקשים לדחיית התביעה נגדם על הסף נדחות. הימנעותה של המשיבה מתשלום אגרות בית המשפט בגין אחד משני הסעדים המבוקשים בתביעה – אשר הופנתה כלפי המבקשים ביחד ולחוד – הייתה פגם פרוצדורלי הניתן לתיקון. עוד קבע בית המשפט כי יש לו סמכות לדון במבקשת, שהוא אבי בעלה הנוכחי של המבקשת, על אף שאינו "בן משפחה" כהגדרתו בחוק בית המשפט לענייני משפחה. היה צורך לשתף את המבקש בתביעה כדי לברר את התביעה ולהכריע במחלוקת ביעילות. שני הסעדים המבוקשים בתביעה – חיוב המבקשת בהתחייבויות כספיות שהוזכרו בפסק דין קודם וחיוב שתי המבקשות בפיצויים בגין הפרת ההסכם – היו חלק מאותה מערכת משפטית ועובדתית. פיצול התביעה להליכים נפרדים יהיה בלתי יעיל ועלול להוביל להחלטות סותרות. בנוסף, הדגיש בית המשפט את הצורך להגן על פרטיותם של הקטינים המעורבים ועל התא המשפחתי. טענות ההגנה של המבקשת, שערערו על תוקפה של הערבות ועל פסק הדין נגד המבקשת, הצדיקו עוד יותר את הצורך ששתי המבקשות יהיו חלק מאותו הליך.