ת"א 29718-07-19

תקציר

התובע, אשר ביקש הלוואה מהנתבע אגמי, חתם על מספר הסכמים שלטענתו אינו מבין, לרבות חוזה מכר לדירתו, הסכם שכירות ומסמך הוראות. אגמי שילם לתובע רק חלק קטן מהמחיר הנקוב בחוזה המכר והשתמש בחוזה לקבלת אשראי מהנתבע השלישי, הבנק. התובע תבע וביקש לבטל את חוזה המכר, חוזה השכירות והשטרות השונים שנרשמו על דירתו, לרבות משכנתא שנרשמה לטובת הבנק. השופט קבע כי התובע הבין את המסמכים עליהם חתם וכי טענותיו לאי הבנה היו נאיביות ולא אמינות. עם זאת, השופטת פסקה לטובת התובעת בעניין ביטול חוזה המכר משום שאגמי שילמה רק כ-10% מהמחיר שנקבע, דבר שהיווה הפרה יסודית של החוזה. ביטול זה גם ביטל את רישום הבעלות בדירה על שמו של אגמי. באשר לבנק קבעה השופטת כי ביטול חוזה המכר והערות האזהרה, המשכון והמשכנתא הנלוות לטובתו היו מוצדקים בהתבסס על המערכת החוזית בין התובע לבנק ודיני המשכון. הבנק היה זכאי רק להחזר הסכום ששילם אגמי לתובע, בסך 150,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.8.2013. השופטת הדגישה את התנהלותו חסרת האחריות של התובעת, אך קבעה כי הבנק אינו יכול להטיל עיקול כדין על הדירה כדי לפרוע את חובותיה של אגמי. לפיכך, התקבלו הביטולים והמחיקות של הרישומים השונים הקשורים לדירה, המותנים בתשלום סכום ההשבה לבנק על ידי התובעת. צווי המניעה הזמניים שמנעו זאת היו אמורים להישאר בתוקף עד לתשלום סכום ההשבה על ידי התובע לבנק, ולאחר מכן יינתן פסק דין סופי. לתובע לא נפסקו הוצאות.