רע"פ 101/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. המבקש הורשע בבית משפט השלום באילת בשני סעיפים: איומים וביזיון בית המשפט. בכתב האישום נטען כי המבקש השמיע דברי איום בפני שני שוטרים במהלך חקירתו ביחידת המודיעין של משטרת אילת. בית משפט השלום גזר על המבקש מאסר על תנאי, קנס וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירות נוספות. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שזיכה אותו מאשמת ביזיון בית המשפט, אך אישר את הרשעתו באיומים. בית המשפט המחוזי נימק החלטה זו בכך שדבריו של המבקש היו מאיימים באופן אובייקטיבי וכי אדם סביר יכול היה לחוש מאוים על ידם. לאחר מכן הגיש המבקש רשות ערעור על פסק דין זה בפני נציב בית המשפט העליון, בטענה כי עניינו מעורר שאלה משפטית בדבר פרשנות "עקרון ההתנהגות" וכי הרשעתו פוגעת באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי. עם זאת, הנציב דחה את הבקשה בקובעו כי המקרה אינו מעורר שאלה עקרונית מעבר למקרה הספציפי וכי החלת החוק על העובדות על ידי בית המשפט המחוזי הייתה ראויה. הנציב דחה גם את טענותיו החדשות של המבקש, שהתמקדו בתגליות מדעיות לכאורה שלדעתו מצדיקות שימוע. הנציב קבע כי לא ניתן להציג טענות אלה לראשונה בערכאה השלישית ודחה את הבקשה. ההחלטה התקבלה מבלי לקבוע דיון נוסף.