ת"א 675/97

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בגיל 11, תבע פיצויים באמצעות הוריו. הנתבעים הודו בחבות, ובית המשפט המחוזי פסק את הפיצוי שישולם לתובע. השופטת פסקה לתובע 25,000 ₪ עבור סיוע צד ג' בעבר, והעריך כי התמיכה הפיזית והנפשית של אמו במהלך אשפוזו והחלמתו חרגה מחובותיה ההוריות הרגילות. עבור סיוע עתידי לצד ג' נפסק לתובע 30,000 ₪, שכן השופט קיבל את העובדה שהיה עליו לשכור עזרה עבור משימות שהיה מבצע בעצמו אלמלא התאונה. השופטת דחתה את התביעה בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, שכן אלה חוסות תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הנזק הלא ממוני הוערך ב-128,645 ש"ח בגין כאב וסבל, והוצאות הנסיעה נקבעו על 15,000 ש"ח, סכום הנחשב סביר בהתחשב בהיעדר רישומים מפורטים. השופטת העריכה את אובדן כושר ההשתכרות של התובע ב-50% מהשכר הממוצע במשק, וכתוצאה מכך 861,178 שקל. זאת בהתבסס על המגבלות הפיזיות שנגרמו כתוצאה מהתאונה, במיוחד עבור עבודת כפיים. 85,200 ₪ נוספים נפסקו בגין אובדן חלקי של זכויות סוציאליות, וניכויים שונים שביקשו הנתבעים, כגון עבור קצבאות פוטנציאליות של המוסד לביטוח לאומי, נדחו. סך הפיצויים, כולל שכר טרחת עורכי דין והוצאות, הסתכם ב-1,144,324 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.