רע"א 29718-02-23

תקציר

קביעתו של בית המשפט היא כי בקשת רשות הערעור נדחית, שכן לא ניתן להיעתר לבקשת הסעד הזמני המבוקש על ידי המבקש. בית המשפט מדגיש את זמניותו של כינוס נכסים, שהוא כלי פרוצדורלי שנועד להבטיח ניהול תקין של הליך ספציפי. לא ניתן להעביר או להקצות אותו לצד אחר או למקרה אחר. במקרה זה, ביקש המבקש להעביר את טובת ההנאה של צו כינוס נכסים שהתקבל בתיק משפטי אחר, דבר שאינו מותר. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי סיכויי תביעת המבקש להתקבל אינם גבוהים, דבר השקול כנגד מתן סעד זמני. גם מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש, במיוחד בהתחשב בפגיעה הפוטנציאלית בצדדים שלישיים, והסעד המבוקש הוא בעיקרו כספי באופיו. ההחלטה לדחות את הבקשה מתקבלת על הסף, וצו הכינוס הזמני שניתן בעבר יעמוד בתוקפו עד למועד קצוב שיאפשר למבקש לערער על פסק הדין, אם יבחר לעשות כן. כן חויב המבקש לשאת בהוצאותיהם של משיבים מסוימים, והערבות תחולט ותחולק ביניהם.