דנ"מ 668/11
החלטה עליון
תקציר
במקרה הנוגע לנכס בגבעתיים, הוגשה עתירה לקיים דיון נוסף בהחלטת בית המשפט העליון הנוגעת לסוגיה שנויה במחלוקת של היתר בנייה. העותרת, בני אליעזר בע"מ, היא בעלת דירה אחת בנכס צמוד קרקע המשותף לבעלים אחר, וביקשה להרוס ולבנות מחדש באותו מתחם. ועדת התכנון המקומית דחתה זאת בעבר בשל היעדר הסכמה מספקת של בעלי זכויות אחרים, מה שהוביל לרצף של עררים. בסופו של דבר צידד בית המשפט העליון בערעור הוועדה המקומית, וקבע כי רשויות התכנון יכולות לדחות החלטות על היתרים עד לבירור זכויות הקניין על ידי בית משפט מוסמך, שכן הבנייה אינה מתאימה ל"שימוש הרגיל" בנכס ללא הסכמה הדדית. בנייה לגובה נחשבה מותרת על פי תכנית המתאר, אך זכויות קנייניות בלתי פתורות מנעו את אישור תכניותיה של העותרת. לטענת העותר, בכך נקבע כלל חדש המעניק לכאורה "זכות וטו" לבעלי בתים משותפים אחרים, בניגוד לפסיקות קודמות של בית המשפט. עם זאת, בית המשפט העליון מצא כי אין סתירה לתקדים, והדגיש כי ההחלטה התבססה על הנסיבות הספציפיות ותאמה את הדין הקיים, במיוחד בהתייחסו לפרשת אייזן. משכך, נדחתה בקשת העותרת לדיון נוסף בטענה שאינה עומדת בתנאי הסף של מקרים חריגים בבית המשפט העליון, ומאשרת את יישומם של עקרונות תכנון ובנייה מבוססים. העותר חויב לשלם שכר טרחה לוועדה המקומית ולוועדת הערר ובכך נסגר העניין.
חקיקה מקושרת
דנ"מ 668/11 בני אליעזר בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעתיים, עליון (24.7.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.