ת"א 1194/81

תקציר

פסק הדין סובב סביב תביעת פיצויים בעקבות תאונת דרכים. התובע טען כי התאונה גרמה לבעיות נפשיות, עליהן ערערה הנתבעת, וייחסה אותן להפרעת אישיות קודמת של התובע. בית המשפט מינה מומחה רפואי שאישר זאת. בית המשפט קבע כי נכותו של התובע היא 50%, מתוכם רק 20% יוחסו לתאונה. בהיעדר נתונים מדויקים לחישובים, פסקה השופטת לתובע פיצוי גלובלי בסך 100,000 ₪ בגין אובדן הכנסות בעבר ובעתיד ו-10,000 ₪ בגין כאב וסבל, תוך התחשבות גם בנכותו של התובע שאינה קשורה לתאונה, לתפקוד העבר ולהכנסות. מתגמולי המוסד לביטוח לאומי נוכו ניכויים, כאשר השופט קבע כי יש לנכות מהפיצויים רק את שיעור הנכות שנגרמה כתוצאה מהתאונה, שכן תגמולי המוסד הם בגין נכות כללית ללא התייחסות לתאונה ספציפית. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע 41,176 ש"ח, בצירוף שכר טרחה, מע"מ והוצאות משפט. התובעת הייתה זכאית גם להפרשי הצמדה וריבית על הסכומים שנפסקו ממועד פסק הדין.