ה"פ 63727-03-16

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשתו של מוניר חאמד אבו-גליון למתן פסק דין הצהרתי שיכריז על תוקפו המחייב של חוזה פיתוח שנחתם בינו לבין רשות מקרקעי ישראל. החוזה עסק בחלקת אדמה שהוקצתה לאבו-גליון להקמת מפעל, אך הוא לא עמד בלוח הזמנים החוזי לבנייה. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענותיו של אבו-גליון כי החלטת רשות מקרקעי ישראל לבטל את החוזה התבססה על שיקולים זרים, נעדרה תום לב או הייתה מפלה. נקבע כי לחוזה היו תנאים ברורים, לרבות מועדים עקרוניים שאבו-גליון החמיץ, ובכך היוו הפרה יסודית. הרשות אמנם יכלה לבטל את החוזה מוקדם יותר, אך שלחה מכתבי התראה שזכו להתעלמות. בית המשפט תמך בעמדת הרשות כי הנסיבות אינן מצדיקות יחס חריג, והחוזה בוטל בהתאם. פסק הדין הדגיש את אופיים המצומצם של משאבי קרקעות המדינה ואת הצורך בניהולם היעיל, שהיה חסר במקרה זה בשל התמהמהות הרשות בביטול החוזה. אולם עיכוב זה לא הצדיק את חוסר המעש של אבו-גליון. כמו כן, בית המשפט התייחס לבעיה חוזרת ונשנית של היעדר פיקוח של הרשות על אדמות המדינה, ודחק בה לשפר את מנגנוני הפיקוח. לבסוף חויב המבקש לכסות את הוצאותיה המתונות של הרשות, בסך 7,000 ₪.