מ"ח 885/19

תקציר

בקשת המשיב למשפט חוזר נדחית. השופט קבע כי משפט חוזר יינתן רק בנסיבות חריגות, ואישור בקשה זו יהיה אירוע נדיר. הבקשה נסמכה על שתיים מהעילות המנויות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט: קיומן של עובדות או ראיות חדשות המשנות את תוצאת המשפט לטובת הנידון וקיומו של חשש ממשי לעיוות דין. השופט פירט מדוע אף אחת מהראיות "החדשות" שהציג המשיב לא היוותה סיבה מוצדקת למשפט חוזר. ראשית, דו"ח השיקום על תלונות השווא של המתלוננת לא עבר כל חקירה רשמית ומשמעותו המשפטית הייתה מזערית. יתר על כן, היו ראיות מפלילות נוספות נגד המשיב מלבד עדותה של המתלוננת, לרבות עדותו של קטין נוסף וראיות תומכות נוספות. שנית, ההערכה הפסיכיאטרית של המתלוננת בשנת 2015 לא סתרה את הראיות לגבי מצבה הנפשי בין השנים 2008 ל-2011, ואף לא הצביעה על ביצוע או אי ביצוע המעשים המיוחסים למבקש. השופט גם דחה את השיחה המוקלטת כבלתי קבילה ואינה סותרת את עדותה של המתלוננת. לפיכך, המבקש לא הציג תשתית ראייתית שיש בה כדי לשנות את תוצאות המשפט. בנוסף, השופט קבע כי אין סיבה להאמין שהחקירה נכשלה עד כדי עיוות דין.