סע"ש 40200-09-13

תקציר

בפסק הדין נמצא כי נפלו פגמים משמעותיים בפיטוריו של התובע, עובד הנתבעת במשך 14 שנים. התובעת הועסקה תחילה כמזכירה משפטית, ולאחר מכן קודמה לתפקיד עוזרת משפטית. הפגם העיקרי היה שהפיטורים לא בוצעו על ידי הרשות המוסמכת. בנוסף, ההחלטה לא התבססה על תשתית עובדתית מספקת, שכן הנתבע טען כי התובע הועסק מלכתחילה כעוזר משפטי, דבר שאינו מדויק. גם פרק הזמן שניתן לתובע למציאת משרה חדשה היה בלתי מידתי ולא היה יחס סביר בינו לבין מאפייניו של התובע, נוכח תקופת העסקתו הארוכה והציפיות החוזיות לביטחון תעסוקתי. הפיטורים היו פגומים גם מבחינת המידתיות, שכן הנתבעת לא בחנה חלופות שיגרמו פחות נזק לתובע. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל פגמים בהליך השימוע, ואף לא סימני אפליה כלפי התובע. למרות שחברותו של התובע במועצת העוזרים המשפטיים הייתה צריכה להילקח בחשבון על ידי הנתבעת בעת קבלת החלטת הפיטורים, בית הדין אינו מורה על אכיפה שכן שוכנע כי משמעות הדבר היא אילוץ התובע לעבוד כעוזר משפטי, דבר שאינו רצוי. תחת זאת, הנתבע נדרש לשלם לתובע פיצוי משמעותי השווה לשבע משכורות, פיצויי פיטורים מופחתים והוצאות משפט.