עב"ל 5946-10-25
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
בפסק דין זה, בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור על החלטת בית הדין האזורי שדחה תביעת המערער להכרה בפציעתו כירי, אשר ארעה בזמן נסיעתו לביתו, כתאונת עבודה. **הרקע העובדתי:** המערער, מוחמד מחאג'נה, נסע ברכב מעסיקתו לביתו, כאשר רכב אחר של שני רעולי פנים ירה לעבר רכבו. הירי פגע במערער ובנהג הרכב, כאשר המערער נפגע בגפיים העליונות והתחתונות. בית הדין האזורי קבע כי לא חלה חזקת הסיבתיות של סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, וכי המערער לא הרים את הנטל להוכיח שהירי אירע על רקע טעות בזיהוי או באופן אקראי, אלא סביר יותר שהירי בוצע על רקע אישי. **ההכרעה המשפטית:** בית הדין הארצי לעבודה, בהתבסס על תקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, דן בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה והגיע למסקנה כי דין הערעור להידחות. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** 1. **חזקת הסיבתיות בדרך לעבודה (סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי):** בית הדין מדגיש כי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי מרחיב את תחולת הביטוח גם על הדרך מהמעון לעבודה ובחזרה. עם זאת, חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק, החלה על אירוע תוך כדי העבודה, אינה חלה במקרה זה. 2. **פגיעה באירוע פלילי בדרך לעבודה - כלל הפסיקה (בג"צ סילאוי):** הפסיקה קובעת כי פגיעה שהתרחשה במסגרת אירוע פלילי תהיה מבוטחת כחלק מסיכוני הדרך אם התקיימו אחד מהתנאים הבאים: * הכוונה אל המבוטח בין השאר כתוצאה מטעות בזיהוי. * ירי אקראי שמבוטח נקלע אליו. * ירי שכוון אליו, אך קשור לעבודה. 3. **נטל ההוכחה בטעות בזיהוי:** בית הדין מאשר את ההלכה הפסוקה לפיה נטל ההוכחה להראות שפגיעה כאמור היא בגדר טעות בזיהוי מוטל על המבוטח. מידת ההוכחה היא מידת ההוכחה הרגילה של מאזן הסתברויות וסבירות (עב"ל 50811-12-15 גידי אביטבול). 4. **אינדיקציה או ראשית ראיה לטעות בזיהוי (עב"ל 22678-09-20 אחמד כדרי):** בית הדין מבהיר כי העובדה שהמשטרה לא זיהתה את היורים או שלא ידוע על סכסוכים אישיים אינה מובילה בהכרח למסקנה של טעות בזיהוי. נדרשת אינדיקציה או לכל הפחות ראשית ראיה לכך שמדובר בטעות בזיהוי, והמבוטח הוא זה שצריך להוכיח את סבירותה באופן פוזיטיבי. 5. **ניתוח נסיבתי לעניין טעות בזיהוי:** בית הדין הארצי אינו מתערב בקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי. במקרה זה, בית הדין האזורי ניתח את נסיבות הירי (טווח קצר, מיקום, שעה, ירי לכיוון שני הנוסעים) ושקלל אותן אל מול טענות המערער. המסקנה שהירי לא היה אקראי או טעות בזיהוי, אלא סביר יותר שהיה על רקע אישי, מקובלת על בית הדין הארצי. 6. **אפשרויות להוכחת טעות בזיהוי:** בית הדין מבהיר כי אין מצב שבו לעולם לא ניתן להוכיח טעות בזיהוי. במקרים אחרים, בהם הנסיבות הצדיקו זאת (כגון ירי מרחוק, מטען חבלה), עלה בידי מבוטחים לשכנע. כמו כן, ניתן להציג תאוריות חלופיות משכנעות להסברת מקור הטעות בזיהוי, כפי שהודגם בבג"צ סילאוי. עם זאת, במקרה הנדון, נטל ההוכחה לא הורם. 7. **סופיותן של קביעות עובדתיות:** בית הדין הארצי לעבודה מדגיש כי ערעור המופנה נגד קביעות עובדתיות אינו עילה להתערבות, אלא אם כן קיימת עילה חריגה לכך. **לסיכום:** בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור ואישר את פסק דינו של בית הדין האזורי, בקובעו כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי הירי בו בוצע היה בגדר טעות בזיהוי או אירוע אקראי, ולפיכך אינו מכיר בו כתאונת עבודה.
עב"ל 5946-10-25 מוחמד מחאג'נה נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי (8.2.2026)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.