ב"ל 53759-10-21

תקציר

בית המשפט קבע כי ועדת הערר שגתה טעות משפטית בהחלטתה בעניינו של המערער. הוועדה לא התייחסה ולא שקלה כראוי את כל הנקודות שהועלו בחוות הדעת הרפואית שהוצגה בפניה. לגופו של עניין, הוועדה לא שקלה את האפשרות שהסוכרת של המערער הוחמרה בעקבות התאונה, למרות שהכירה בכך שהוא סבל מתסמונת מטבולית לפני התאונה. יתר על כן, נימוקי הוועדה כי הסוכרת אינה קשורה לעבודה מכיוון שערכי הסוכר בדרך כלל חוזרים לנורמה לאחר אירוע לבבי הם פגומים. הוועדה גם לא שקלה את הדעה המקובלת כי לחץ קצר טווח, הן נפשי והן פיזי, יכול להוביל לסוכרת. החלטת הוועדה נעדרת נימוקים והנמקות מספקים, וזו דרישה חוקית. לפיכך, התיק יוחזר לאותה ועדה לדיון חוזר. הוועדה תשקול מחדש את סוגיית הקשר הסיבתי, תוך התחשבות בכל הקביעות המוזכרות בחוות הדעת הרפואית, לרבות הלחץ הפיזי הנובע מאוטם שריר הלב ופוטנציאל התאונה להתפרצות מחלת הסוכרת. בנוסף, הוועדה תבחן האם האירוע הוביל להחמרה במחלת הסוכרת של המערער, דבר המצדיק את ההכרה במחלה כפגיעה בעבודה. המערער יהיה נוכח בדיון הוועדה כדי להשמיע את טענותיו. המשיב חויב לשאת בהוצאות המערערת, ופסק הדין נקבע על 5,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום. ערעורו של המערער התקבל אפוא, והתיק ייבחן מחדש על ידי הוועדה המקורית.