סע"ש 40036-09-22

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבעים כארבע שנים, תבע את הנתבעים בגין אי יידוע תנאי עבודתו, אי תשלום שכרו הנכון, אי ביצוע הפרשות לפנסיה ואי תשלום הטבות שונות כגון דמי הבראה, דמי חגים וגמול שעות נוספות. הנתבעים טענו כי התובע היה עובד מזדמן בלבד ולכן אינו זכאי להטבות של עובד קבוע. בית הדין מצא כי רק הנתבעת מס' 5 הייתה מעסיקתה של התובעת. לפיכך, חויב הנתבע מס' 5 לשלם לתובע סכומים שונים כפיצוי בגין הפרת זכויותיו במהלך עבודתו. מדובר ב-2,000 ש"ח בגין אי יידוע העובד על תנאי עבודתו, 49,380.2 ש"ח בגין הפרשות לפנסיה, 3,900 ש"ח בגין שכר שלא שולם עבור חודש יולי 2022, 7,800 ש"ח כפיצוי הלנת שכר, 14,800 ש"ח בגין פדיון ימי חופשה, 9,669.4 ש"ח בגין דמי הבראה, 8,308 ש"ח עבור דמי חגים, 42,034.6 ש"ח עבור גמול שעות נוספות, 11,016 ₪ עבור דמי נסיעה, ו-51,000 ₪ בהתאם לחוק הגנת השכר בגין אי מסירת תלושי שכר לעובד. הסכום הכולל שחבה הנתבעת מס' 5 לתובעת מגיע לסך של 188,204.4 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום התשלום. בנוסף, חויב נאשם 5 בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 24,000 ₪. לצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.