ע"א 3168/99

תקציר

עניינו של המקרה בערעור על פסק דין הדוחה תביעה לאחריותו האישית של המשיב, אשר חתם בשם חברה בע"מ על שני טפסי הזמנה של טובין. המערערת, שסיפקה את הטובין, טענה כי חתימת המשיב מהווה ערובה אישית לתשלום הטובין. פסק דין הרוב דחה את הערעור, והסכים עם בית משפט קמא כי אין להטיל על המשיב אחריות אישית לחובות החברה. השופטים קבעו כי החתימה על טופס ההזמנה הסטנדרטי, שכללה הוראת ערבות אישית חריגה ולא סטנדרטית, אינה מעידה על אחריות אישית, שכן ההוראה לא הודגשה ולא הוצגה בנפרד. זאת ועוד, טענת המערערים כי עובדם הסביר למשיב את הוראת האחריות האישית נדחתה, שכן בית משפט קמא העדיף את גרסת המשיב לאירועים. השופט משעלי ציין את הנטייה הרווחת להטיל אחריות אישית על נציגי החברה במקרים כאלה, אך הסכים כי יש לבחון כל מקרה לגופו. האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, יחד עם לשון טופס ההזמנה, אשר ציינה בבירור את הלקוח כחברה, תמכו בדחיית התביעה. לפיכך נדחה הערעור, והמערער חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין.