ערר 12016-05-22

תקציר

הוועדה המקומית אישרה בקשה להוספת מרפסת לדירה ללא גישה ישירה החוצה, בכפוף לכך שהמבקש יקבל את הסכמת שאר הדיירים בבניין. המבקשים ערערו על החלטה זו, בטענה כי הוועדה לא הייתה צריכה להטיל תנאי זה. עם זאת, ועדת הערר לתכנון ובנייה אישרה את החלטת הוועדה המקומית. הם נימקו זאת בכך שמוסדות התכנון אמנם אינם מוסמכים להכריע בשאלות קנייניות, אך הם רשאים לבחון אם לבקשה להיתר בנייה יש תימוכין קנייניים. מאחר שהוועדה המקומית אישרה את הבקשה מבחינה תכנונית, לא היה צורך לבחון מחדש את החלטתה. עוד ציינה ועדת הערר כי התנאי לא הכריע בסוגיה הקניינית אלא רק הטיל את נטל פתיחת ההליכים על המבקשים, שייהנו באופן בלעדי מהיתר הבנייה. בנוסף, הוועדה אישרה בדיעבד את הבקשה בשל היעדר כל שחר מעשי של הטענות והעיכוב שנגרם עקב קיום דיון נוסף. לבסוף, המליצה ועדת הערר לנסח את התנאי באופן כללי, תוך התייחסות להסכמות הנדרשות על פי דין או החלטת בית משפט, ודחתה את הערר.