בר"ע 509/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא אישור חלקי של ערעור על פסק דין של בית המשפט האזורי בחיפה. בית הדין האזורי הורה למועצה לשלם לאחד המשיבים, ששימש כמורה ומחנך בבית ספר תיכון מקומי, סכום של 17,772 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. המורים טענו כי בשנת הלימודים 2005-2006 הוטלו עליהם משימות נוספות, ולכן הם זכאים לתוספת שכר חודשית ולתוספת שעות עבודה. המועצה טענה כי המורים ביצעו מטלות נוספות אלה רק בשליש האחרון של שנת הלימודים, ומאחר שלא קיבלו אישור מראש מרואה החשבון המלווה, הם אינם זכאים לתשלומים הנטענים. כמו כן, לטענת המועצה, המורים, שכבר קיבלו שכר ניהול של תשע שעות בשבוע, לא היו זכאים לקבל תשלום עבור מילוי מקומות נוספים, בהתאם לחוזר רלוונטי של משרד החינוך. בית הדין האזורי פסק לטובת המורים, וקבע כי הם עבדו לאורך כל שנת הלימודים בתפקידים הנוספים וכי המועצה פעלה בחוסר תום לב. עוד קבע בית הדין כי המורים זכאים לסכומים הנתבעים, שכן מנהל בית הספר הטעה אותם להאמין כי ישולמו להם, והם הסתמכו על מצג זה. הערעור לבית המשפט העליון ביקש לדחות את פסק דינו של בית הדין האזורי, בטענה כי המשיבים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, כי אין להעניש את המועצה בגין אי הבאת ראיות אובייקטיביות, וכי המשיבים מילאו רק מספר מצומצם של חובות המזכות אותם בתוספת שכר. בנוסף, טענה המועצה כי בקשת המשיבים לתשלום הגיעה מאוחר מדי, דבר המצביע על ויתור על זכויותיהם, וכי החלטת בית הדין האזורי בעניין סמכותו של מנהל בית הספר אינה תקפה. המשיבים טענו מנגד כי מונו לתפקידיהם הנוספים על ידי מנהל בית הספר, וכי החוזר הרלוונטי אינו חל בעניינם. בית המשפט העליון החליט לקבל חלקית את הערעור, ולא מצא עילה להתערב בקביעת בית הדין המחוזי כי המשיבים עבדו לאורך כל שנת הלימודים בתפקידים הנוספים. בית המשפט דחה גם את טענת המועצה בדבר מילוי חלקי של תפקידי המחנך על ידי המשיבים, וציין כי טענה זו לא הועלתה בפני בית הדין האזורי, והיא סותרת את עדויות המשיבים. עם זאת, בית המשפט העליון מצא צדק בטענות המועצה בדבר הצורך באישור מראש של רואה החשבון המלווה, ותחולת חוזר המנכ"ל על המקרה הנדון. לפיכך, החליט בית המשפט העליון להיעתר חלקית לערעור, והחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי לקבלת הנחיות נוספות כיצד לנהל ערעור על סמך שתי נקודות אלה. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, ובהעדר שני הצדדים.