ער"מ 47-12-21

תקציר

פסק הדין בתיק זה נוגע לערעור על החלטת הרשם בנוגע לבקשה לצו גילוי ועיון במסמכים המכילים נתוני מיקום של חברת סלולר. הנתונים מבוקשים במסגרת סכסוך אזרחי בין מעסיק לעובד בנוגע לשעות נוספות, ימי מנוחה וחגים במהלך עבודתו של העובד בארבעה מסניפי המעסיק. העובד טוען כי עבד כל יום עבודה בכל ארבעת הסניפים, ואילו המעסיק חולק על כך. בית המשפט בחן את המבחנים וההנחיות שהותוו בפסקי דין קודמים של בית המשפט העליון ובית הדין הארצי, הנוגעים לחשיפת נתוני מיקום בהליכים אזרחיים. פסקי דין אלה מדגישים את פוטנציאל הפגיעה בזכותו של הפרט לפרטיות ואת הצורך בגישה זהירה. כמו כן, נקבעה בחינה דו-שלבית להכרעה בבקשות מסוג זה: ראשית, הערכת רלוונטיות, ושנית, איזון בין התרומה לבירור הסכסוך לבין אינטרסים מתנגשים, לרבות ההשפעה על יעילות ההליך המשפטי והנטל על הצדדים. בהחלת מבחנים אלה על המקרה הנוכחי, מוצא בית המשפט כי הצו המבוקש רלוונטי ביותר לרכיב המרכזי בתביעת העובד. נתוני המיקום יתרמו משמעותית לבירור המחלוקת, ובלעדיהם יהיה קשה להוכיח את טענת העובד. באיזון בין זאת לבין הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיותו של העובד, מציין בית המשפט כי ניתן להגביל את הצו בהיקפו, הן מבחינת משך הזמן של הנתונים המבוקשים והן מבחינת האפשרות להעלמת מידע אישי מיותר. בית הדין סבור גם כי קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר למעמדו של העובד, המחייבת בירור עובדתי. בית הדין דוחה את טענת העובד כי מתן הצו יעביר את נטל ההוכחה באופן בלתי הוגן. יודגש כי הצו לבדו אינו שולל הוראות חוק או משנה את נטל ההוכחה, והנתונים המוצגים ייבחנו יחד עם ראיות נוספות. בנוסף, בית הדין מוצא כי מגבלות טכניות שציין העובד ניתנות להתייחסות בבית המשפט אך אינן מצדיקות דחיית בקשת המעסיק. אשר על כן, הערעור נדחה, וההחלטה לקיים את צו הרשם נותרת בעינה. התיק מוחזר לרשם לצורך הוצאת הצו המבוקש, תוך התחשבות בשיקולי צנעת הפרט והיקפו המצומצם. העובד נדרש לשאת בהוצאות המעסיק, בסך 2,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.