LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תמ"ש 66945-03-24

פסק-דין משפחה חדרה

📋
מספר הליך66945-03-24
📂
סוג הליךתמ"ש
📅
תאריך26 ביולי 2026
🏛️
בית משפטמשפחה
📍
מחוזחדרה
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםהתובעת נ. הנתבע
👨‍⚖️
שופטיםירון אלטרזון

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין שניתן בתמ"ש 66945-03-24 (כב' השופט ירון אלטרזון), העוסק בתביעה נזיקית בגין תקיפה בתוך המשפחה: ### 1. המסגרת הנורמטיבית: עוולת התקיפה בית המשפט נדרש לעוולת התקיפה כהגדרתה בסעיף 23(א) לפקודת הנזיקין. העקרונות שיושמו הם: * **מרכיבי העוולה:** שימוש בכוח, במתכוון, ללא הסכמה. * **היעדר צורך בהוכחת נזק:** הפסיקה מבהירה כי עוולת התקיפה אינה מותנית בהוכחת נזק גוף, ודי בהוכחת עצם המעשה כדי לזכות בפיצוי בגין כאב וסבל. עם זאת, התובעת בחרה לבסס את תביעתה על נזקי גוף שנגרמו לה. ### 2. נטל ההוכחה ורף הראיות המוגבר החידוש או הדגש בפסק הדין נעוץ ביישום הנטל הראייתי בהליכים אזרחיים בעלי גוון פלילי: * **נטל השכנוע:** בית המשפט הבהיר כי הכלל הוא "המוציא מחברו עליו הראיה". על התובעת להוכיח את גרסתה במאזן הסתברויות (מעל 50%). * **החלת נטל מוגבר:** פסק הדין מאמץ את ההלכה הפסוקה לפיה כאשר מיוחסת לנתבע התנהגות פלילית (כמו תקיפה) במסגרת הליך אזרחי, **נדרש נטל ראייתי כבד ומשכנע יותר**. בית המשפט ציין כי אין מדובר ברף הוכחה שלישי, אלא ביישומו של מאזן ההסתברויות באופן מחמיר, בשל חומרת הייחוס והסטיגמה הכרוכה בעבירה פלילית. ### 3. עקרונות המהימנות והערכת הראיות בית המשפט ניתח את הראיות וזיהה "סדקים" משמעותיים בגרסת התביעה, שהובילו לדחייתה: * **סתירות פנימיות:** קיומן של גרסאות משתנות בנוגע לאופן התקיפה (מכות בראש לעומת דחיפה וזריקה על הרצפה). * **פער ראייתי-רפואי:** העובדה כי בדו"ח הרפואי בזמן אמת לא תועדו חבלות חיצוניות, דבר המהווה תימוכין להגנה לפיה מדובר בנפילה עצמית ולא בתקיפה. * **סתירות בעדות עדי תביעה:** קיימת סתירה בין עדות התובעת (שטענה כי בנה ראה את התקיפה) לבין עדות הבן (שהעיד כי לא ראה את האירוע). * **שיהוי ניכר:** הגשת תלונה 5 חודשים לאחר האירוע ותביעה 3 שנים לאחר מכן, ללא הסבר מניח את הדעת, פגעה אנושות במהימנות התביעה וגרמה לנזק ראייתי לנתבע. ### 4. החידושים והתובנות המשפטיות * **"העד המעוניין":** בית המשפט הזכיר את סעיף 54 לפקודת הראיות, המדגיש את הזהירות הנדרשת בהסתמכות על עדות יחידה של בעל דין בעל אינטרס. במקרה של סכסוך משפחתי עמוק, הזהירות מוכפלת. * **הבחנה בין נזק לתקיפה:** בית המשפט קבע כי גם אם קיימת "גרסה מול גרסה", העובדה שהנתבע עצמו היה עד לא מהימן אינה מרימה את נטל ההוכחה עבור התובעת. הנטל נותר לפתחה של התובעת, ומשלא עמדה בו, התביעה נדחית ללא קשר לטיב עדותו של הנתבע. * **השפעת הרקע הסכסוכי:** בית המשפט הכיר בכך שהסכסוך המשפחתי המתמשך (13 הליכים קודמים) והמעורבות של בן משפחה נוסף ("הרוח החיה") משליכים על התמונה הראייתית הכוללת ומחייבים בחינה ביקורתית של מהימנות התובעת. ### סיכום פסק הדין מהווה תזכורת לכך שגם בתביעות נזיקיות בתוך המשפחה, בית המשפט אינו מוותר על דרישות הדין הראייתי. כאשר התביעה מבוססת על אירוע בעל אופי פלילי, נדרשות ראיות ברורות, עקביות ובעלות משקל רב. שיהוי, סתירות בעדות, והיעדר הלימה בין ממצאים רפואיים לתיאור המקרה, מובילים בהכרח לדחיית התביעה עקב אי-עמידה בנטל השכנוע המוגבר.

חקיקה מקושרת

פקודת הנזיקיןפקודת הראיות

תמ"ש 66945-03-24 התובעת נ. הנתבע, משפחה (26.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית