ת"א 7009-06-22

תקציר

בית המשפט קבע כי בקשת המבקש לביטול פסק הבוררות הדוחה את תביעתו נגד המשיב בגין חוב בסך 1,604,293$ התקבלה באופן חלקי. המבקש העלה חששות בדבר משוא פנים של הבוררים בשל קשריו המשפחתיים של המשיב עם הבורסה הישראלית ליהלומים בע"מ, שם התקיימה הבוררות, וכן טענות לזיוף ומרמה. עם זאת, בית המשפט מצא טענות אלה בלתי משכנעות, שכן הן כבר הועלו ונדחו בתובענה קודמת, והמבקש לא הביא כל ראיה חדשה. עוד טענה המבקשת כי יש לבטל את פסק הבוררות בשל הליכי הבוררות הממושכים, שנמשכו למעלה מחמש שנים, אך בית המשפט ציין כי המבקשת תרמה לעיכובים וכי התנהלות הבוררים אינה עולה כדי עיוות דין. בנוסף, טען המבקש כי לבוררים אין סמכות להעניק את פסק הבוררות וכי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, שכן הוא התקשה למצוא ייצוג ונתקל במחסומי שפה. בית המשפט דחה טענות אלה, וציין כי המבקשת יוצגה במרבית הדיונים וכי סמכותו של מוסד הבוררות בבורסה אינה מוגבלת לעסקאות יהלומים. עם זאת, בית המשפט מצא טעם בטענת המבקש בדבר אי גילוי תוצאות בדיקה גרפולוגית שנערכה על השיקים נשוא התביעה. בית המשפט קבע כי זכות הטיעון של המבקש נפגעה, שכן לא נמסרו לצדדים תוצאות הבדיקה, מה שמנע מהם להתמודד עם ראיות שעשויות להיות מכריעות. כסעד, הורה בית המשפט להחזיר את פסק הבוררות לבוררים לדיון נוסף. הם הונחו לחשוף את תוצאות הבדיקה הגרפולוגית בפני הצדדים ולקיים ישיבת בוררות נוספת כדי לאפשר לשני הצדדים להשלים את טיעוניהם לגופה של הבדיקה. לאחר מכן, הבוררים יחליטו אם לשנות או לתקן את פסק הבוררות המקורי או להותירו על כנו. כמו כן חויב כל אחד מהמשיבים לשלם למבקש הוצאות בסך 10,000 ₪.