ע"ע 6471-03-21

תקציר

במקרה משפטי זה, דחה בית המשפט ערעור של מעסיק בנוגע לחבותו בגין אי הסדרת ביטוח פנסיוני לעובד שנפטר, תוך שהוא חוזר על החלטה קודמת שניתנה בהליך מקביל דומה המכונה פרשת בן שחר. הסוגיה העיקרית נסובה סביב חובת המעביד לכלול את הנפטר בתוכנית ביטוח פנסיוני, שלא קוימה, וכתוצאה מכך נקבעה דרישה מהמעסיק לפצות את היורשים והשאירים בגין אובדן קצבת פנסיה. בית הדין דחה את טענות המעסיק בדבר אשם תורם, וקבע כי כל ויתור על זכויות פנסיוניות אינו תקף על פי חוק הסכמים קיבוציים, המטיל "חובה מוחלטת" על מעסיקים להעניק הטבות אלה. הגנות נוספות שהועלו בערעור זה, לרבות טענות הנוגעות לקצבאות המוסד לביטוח לאומי ולבסיס חישובים אקטואריים, נדחו אף הן בשל היעדר תשתית עובדתית או תקדימים משפטיים קיימים. יתר על כן, בית הדין דחה את בקשת המעסיק לקיזוז נזקים ממוניים לכאורה בגין הוצאות שנגרמו עקב התפטרותו הפתאומית לכאורה של המנוח, בנימוק של היעדר טענת הודעה מוקדמת בכתב ההגנה המקורי וחוסר ראיות או בסיס משפטי לתמיכה בפיצוי משמעותי בגין התפטרות ללא הודעה מוקדמת. בית הדין סיים את דבריו בכך שהורה למעסיק לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המשיבים, חזר על החלטתו לדחות את הערעור והדגיש את התחייבויותיו הפנסיוניות של המעסיק שלא מומשו.