פ"ה 23147-09-13

תקציר

התובעת, אלמנתו של עובד מדינה, הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי שיקבע את זכאותה לקבלת קצבת שאירים מהנתבעת, עיריית תל אביב, בעקבות פטירת בעלה. עם זאת, הממונה על הגמלאות דחה את בקשתה לאחר שימוע. התובעת ערערה על ההחלטה לבית הדין, בטענה כי היא זכאית לקצבת שאירים לפי חוק שירות המדינה (גמלאות). הנתבעת טענה כי התובעת התגרשה כדין מבעלה על פי החוק עקב פרידה קבועה ולכן אינה זכאית לקצבה. בית הדין, לאחר שבחן את הראיות ושקל את הטענות, אישר את החלטת המנכ"ל ודחה את טענת התובע. נמצא כי התובעת ובעלה היו פרודים במשך שנים רבות ואף עברו הליכי גירושין. בנוסף, התובעת סירבה לשתף פעולה עם חקירת הנציב בעניינה, תוך מסירת מידע כוזב וחלקי. בית הדין דחה גם את תביעתה החלופית של התובעת לקצבת שאירים מופחתת על בסיס חובת מזונות לכאורה, שכן היא לא הועלתה קודם לכן ואינה עולה בקנה אחד עם תביעתה הראשונית. יתר על כן, הראיות לא תמכו בטענה של חובת מזונות. העירייה שילמה לתובעת גמלת ביניים עד לבירור, ובית הדין הורה לה להשיב סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה, בסך 30,622.18 ₪, בתוך 30 יום. כמו כן חויבה התובעת לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעת, בסך 5,000 ₪. פסק הדין ניתן לטובת הנתבעת, ולתובעת נמסר על זכותה לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.